בש"פ 5785/01 מדינת ישראל נ. חיים שושן

1.לפני בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 29.7.01 או עד למתן פסק הדין בת"פ 1106/00 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, הכל לפי המוקדם.

2.ביום 31.7.01 הוגש נגד המשיב כתב אישום, המייחס לו ביצוע עבירות מין (לרבות עבירות אינוס ומעשי סדום) בבתה של אשתו, ילידת 1978, בהיותה קטינה בת 16-11 שנים בין השנים 1990-1995. כן הואשם המשיב בכך שאיים על המתלוננת, היכה אותה ותקף אותה בדרכים אחרות כדי שתיכנע לרצונו. בנוסף, מואשם המשיב בכך שבשנת 1997 עת גילה המשיב כי המתלוננת יוצאת עם בחור, שלא מצא חן בעיניו הוא היכה את המתלוננת ואיים עליה באמצעות סכין. ביום 2.8.00 הוגש נגד המשיב כתב אישום מתוקן בו תוקן סעיף 12, לכתב האישום, העוסק בפרשיית התחברותה של המתלוננת עם בחור, למרות התנגדות המשיב, באופן שהובהר כי הארוע כולו התרחש בשנת 1995, כי המשיב איים על המתלוננת שירצח אותה, וכי איומיו של המשיב (באמצעות סכין) כלפי המתלוננת היו גם על רקע זה. ביום 14.11.00 תוקן כתב האישום, כך שכעת הוא מייחס למשיב ביצוע עבירות מיניות במתלוננת עד לשנת 1996 עת הגיעה לגיל 17.5.

3.עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצרו עד תום ההליכים. ביום 7.8.00 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. המשיב ערר על החלטת המעצר לבית משפט זה וביום 30.8.00 דחה בית משפט זה (כב' השופטת ביניש) את עררו. המשיב פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, לאחר שהמתלוננת סיימה את עדותה ובית המשפט דחה את בקשתו. גם על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה וביום 8.3.01 דחה בית משפט זה (כב' השופט טירקל) את הערר.

4.ביום 7.5.01 נעתר בית משפט זה (כב' השופט א. לוי) לבקשת המדינה והאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל ביום 1.5.01 או עד למתן פסק דין במשפטו. בית המשפט הדגיש את החשיבות במציאת מועדים נוספים לשמיעתו של התיק, עוד לפני הפגרה.

5.כעת מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום נוספים. מתברר כי בתאריכים 23.4.01 ו29.4.01- נשמעה עדותו של המשיב, והמשפט נקבע לתאריכים 11.10.01 ו14.10.01-. בעקבות החלטת כב' השופט לוי מיום 7.5.01 הגישה המדינה בקשה לקביעת מועדי דיון. ביום 15.5.01 התקיימה ישיבת תזכורת, בה נקבעו מועדי הוכחות נוספים לתאריכים: 28.8.01, 29.8.01 ו30.8.01-. בית משפט קמא ציין כי לא ניתן לקבוע מועדי דיון לפני הפגרה, בשל כך שבאת-כוחו של המשיב צפויה ללדת בימים הקרובים.

6.לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה. נראה לי כי הטיעון שהועלה בפני לפיו המתלוננת סיימה את עדותה ולכן יש לשחרר את המשיב, כבר מיצה עצמו בהחלטתו של כב' השופט טירקל. השופט טירקל קבע, לאחר עדותה של המתלוננת, שהמשיב מסכן את הציבור ואת המתלוננת וכי "יש להרחיקו מן הציבור ואין להשיג מטרה זאת אלא על ידי כליאתו מאחורי דלתיים ובריח".

7.בעקבות החלטת השופט לוי נקבעו מועדים נוספים. לא ניתן היה כאמור לקבוע מועדים לפני הפגרה, מסיבות שאינן קשורות בבית המשפט או במאשימה. בינתיים ילדה באת-כוח המשיב בשעה טובה ואני מבינה כי תוכל לחזור ולייצג את המשיב. המשפט עומד בפני סיומו. עם זאת - אם לא ינוצלו המועדים אותם קבע בית המשפט כ"תאריכים שנקבעו על תנאי" ניתן יהיה לפנות לבית משפט זה בבקשה לעיון חוזר.

8.אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב90- יום החל מהיום או עד מתן פסק דין במשפט, לפי המוקדם.

9.היום הוא יום המעצר האחרון. המזכירות תדאג להעביר בפקסימיליה העתק החלטה זו לבאי-כוח הצדדים ואת פקודת המעצר לשב"ס.