בש"פ 5786/99 אריה פרץ נ. מדינת ישראל

העורר, מואשם בבית-משפט השלום בפתח-תקוה בשורה של עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות שביצע כלפי אשתו.

לפי כתב-האישום עולה כי במהלך שנות נישואיהם, נהג העורר לתקוף ולהכות את אשתו. על שניים ממקרי התקיפה הגישה האישה תלונה שמהווה את היסוד לכתב-האישום.

לבקשת המדינה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים, ועררו לבית-המשפט המחוזי נדחה.

בערר שבפניי טוען העורר כי עברו נקי, כי מעולם לא הסתבך בעבירות אלימות, וכי ניתן על-כן להסתפק בחלופת מעצר. אכן, נראה שהעורר נוהג באלימות רק בקרב בני משפחתו, והיא הנותנת כי חלופת מעצר אינה מתאימה.

זו אלימות שאינה רציונלית, היא נובעת מהתפרצויות זעם, וחלופה שקיומה תלוי באדם עצמו אינה יכולה להסיר את החשש מפני תקיפות חוזרות ונשנות את אשתו של העורר.

הערר נדחה.