בש"פ 5787/99 ישראל עבדי נ. מדינת ישראל

בערר זה אין כל ממש.

העורר מואשם בשורה של מעשים מגונים ומעשי-סדום בקטינים. לפי כתב-האישום מעשים אלו בוצעו בקטינים שבאו ללמוד אצלו תורה. לבקשת המדינה הוא נעצר עד תום ההליכים המשפטים ועררו לבית-משפט זה נדחה.

בהחלטה שניתנה מפי השופט אנגלרד נקבע כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות בעדויות הקטינים, הנתמכות במידה מסוימת בהודעות הוריהם, וכן במצבם הנפשי הקשה שמהווה,כידוע, ראיית סיוע.

העורר הגיש בקשה לעיון חוזר, והתבסס על בדיקת ד.נ.א. שהוכיחה כי הזרע שנמצא על מכנסיים שנתפשו במכוניתו אינו שלו.

הבקשה נדחתה ומכאן הערר.

מובן הוא שתוצאות הבדיקה אינן משפיעות במאומה על עדויות הקטינים ועל העדויות התומכות. כל אשר ניתן ללמוד ממנה הוא כי פלוני שפלט זרע השאיר את מכנסיו במכונית העורר. אין לראיה זו כל רלוואנטיות והיא אינה מפחיתה מעוצמת התשתית הראייתית שהציגה התביעה.

הערר נדחה.