בש"פ 5788/06 מדינת ישראל נ. מאיר פחימה (רוזנשטיין)

1.זוהי בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינו.

2.כתב האישום, שהוגש נגד המשיב ושותפתו (להלן – השותפה ), כולל 8 אישומים, שבחלקם מתייחסים לשניהם ובחלקם רק למשיב או רק לשותפה. העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום הן עבירות של אינוס, מעשה מגונה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, איומים, סחיטה באיומים, עושק, קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה והטרדת עד.

העובדות המתוארות בכתב האישום הן, בקצרה יתירה, אלה: בין השנים 2001 ל-2005 המשיב והשותפה פרסמו את עצמם באמצעי התקשורת ובאינטרנט כבעלי יכולות מיסטיות, כגון הסרת כישופים והחזרת אהבות נכזבות. בעקבות הפרסום פנו אל השניים נשים, אשר שילמו למשיב ולשותפה כספים שהסתכמו במאות אלפי שקלים, וכן חפצים יקרי ערך, כגון תכשיטים שענדו ורכוש אחר, והכול – תמורת "טיפולים" שהובטחו להן. במסגרת אותם "טיפולים", ביצע המשיב מעשי אינוס ומעשים מגונים בגופן של חלק מהנשים, תוך יצירת מצג כוזב שהמעשים המיניים הם חלק מהטיפול הנדרש. בנוסף, המשיב והשותפה סחטו כספים מחלק מהנשים, וזאת באמצעות איומים כי יפגעו בשמן הטוב ובצנעת הפרט שלהן.

3.המשיב והשותפה נעצרו ביום 19.2.2005. חודשיים לאחר מכן האריך בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ( השופט כבוב ) את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בהמשך האריך בית משפט זה ( השופט רובינשטיין ) את מעצרו ב-45 יום, לאחר מכן הוארך מעצרו ב-90 יום נוספים ( השופט ג'ובראן ), והארכת המעצר האחרונה עד כה (מיום 21.4.2006) הייתה אף היא ל-90 יום ( השופטת ארבל ). כעת מתבקשת, כאמור, הארכה נוספת.

4.בבקשתה מציינת המדינה כי לנוכח מסוכנותו הרבה של המשיב לשלום הציבור, לאור עברו הפלילי המכביד, הכולל 25 הרשעות, ולנוכח העובדה שביצע חלק מן המיוחס לו במהלך ביצוע עבודות שירות בתיק קודם, ראוי להאריך את מעצרו. המדינה מציינת כי השותפה כבר הורשעה, על פי הודייתה, ודינה נגזר לעשר שנות מאסר בפועל. בדיון לפניי הוסיף ב"כ המדינה, כי פרשת התביעה וההגנה הסתיימו (לאחר שהשותפה העידה זה לא מכבר), וכי עתה נותר לתביעה להגיש סיכומיה עד ליום 12.8.2006, ולהגנה – עד חודש לאחר מכן.

המשיב מתנגד לבקשה. באת כוחו הטעימה כי מדובר בהארכת מעצר רביעית, וכי המשיב נתון במעצר מזה 17 חודשים. כן הדגישה כי המשיב עדיין מוחזק כחף מאשמה, והתארכות המעצר עולה כדי עינוי דין.

5.דינה של הבקשה להתקבל. אמנם, כדברי ב"כ המשיב, מדובר בתקופה ארוכה מאז מעצרו, ואיני מתעלם מכך. ואולם, אין בכך כדי לגבור על המונח בכף השנייה של המאזניים, והוא, מסוכנותו הרבה של המשיב, כעולה מהאישומים נגדו. העובדה שאנו מצויים כיום לקראת סיום משפטו, לאחר שפרשת ההגנה הסתיימה, יש גם בה כדי לדחוק למסקנה כי יש לקבל את בקשת המדינה.

6.אני נעתר אפוא לבקשה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מהיום, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1044/05 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.