בש"פ 5789/02 שאדי (בן פואד) ג'אבר נ. מדינת ישראל

העורר הועמד לדין ביחד עם אחר, והואשם בביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329א (1)+(2) לחוק העונשין, ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק. לפי הנטען בכתב האישום, על רקע סכסוך של מה בכך, זימנו העורר ושותפו לאישום את המתלונן כביכול כדי ליישב את הסכסוך ביניהם, ובסופו של דבר היכו את המתלונן, ואף שלפו סכינים, ושניהם דקרו אותו, וגרמו לו לחבלות חמורות, עד כי אושפז במצב קשה ונזקק לניתוח.

השופט קמא היה ער לכך שמדובר בצעירים ללא עבר פלילי, אך לא ראה מנוס מההחלטה האמורה. על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

בא-כוח העורר טען בפניי כי טעה בית המשפט קמא בכך שלא שקל חלופת מעצר, ובמיוחד כך עקב נסיבותיו האישיות של העורר. עוד טען כי היה על בית המשפט קמא לקבל תסקיר מעצר, בהתחשב בגילו הצעיר של העורר. לאחר שמיעת טענות הצדדים נעתרתי לבקשה לקבל תסקיר מבחן. עתה התקבל התסקיר הפורש תמונה עגומה ביחס לנסיבותיו האישיות של העורר. לפי האמור בתסקיר המבחן העורר מצוי במצוקה במעצר, ושירות המבחן היה נכון להמליץ על שחרורו בתנאי חלופה, דא עקא, שלא נמצאה לעורר חלופה מתאימה. מערכת יחסיו של העורר עם אביו הביאה לכך שהוא אינו יכול לגור בביתו, ונתגלו קשיים באשר לאפשרות שהותו בבית משפחתו המורחבת. העורר הוא אמנם צעיר אשר בעת ביצוע העבירה היה קרוב ביותר לגיל קטינות, בן 18 ומספר ימים, ומטעם זה נכונה הייתי לשקול חלופה מתאימה, אף כי העבירה אשר ביצע מצביעה לכאורה על מסוכנות של ממש הנשקפת ממנו. בשים לב לנתונים שעלו מתסקיר המבחן, איני רואה כי ניתן כיום למצוא חלופה מתאימה למעצרו של העורר, אשר יהיה בא כדי להשיג את תכלית המעצר. אם תמצא בעתיד חלופה הולמת רשאי יהיה בא-כוח העורר לשוב ולפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בעניינו.

אשר על כן הערר נדחה.