החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5790/15 ראמי בזיע נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצרבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בהארכת מעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש ביקש רשות ערר על הארכת מעצרו בשישה ימים במקום חמישה, לטענתו בניגוד לסעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט קבע כי משהוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, הטענה לחריגה מהתקופה התייתרה. טענה לעצם ההארכה והעדפת חלופה אינה מצדיקה רשות ערר, והבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש עצור והוארך מעצרו על ידי בית המשפט המחוזי. המשיבה טענה כי חישוב ימי המעצר, בהתחשב בהארכה הקודמת, מסתיים ביום 30.8.2015. המשיבה הודיעה כי בכוונתה להגיש כתב אישום בד בבד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בית המשפט המחוזי האריך את המעצר בחריגה מהתקופה המותרת בסעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)?
  2. 2.האם יש מקום להתערב בהחלטה על הארכת מעצר ולהעדיף חלופה למעצר בשלב הערר?

הלכות

  1. 1

    משהוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, מתייתר הדיון בטענה לחריגה מתקופת הארכת המעצר

    ״מתייתר הדיון בבקשתו של המבקש, המתבססת כאמור לעיל, על טענה כי בית המשפט המחוזי האריך את מעצרו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה נגד עצם הארכת המעצר והעדפת חלופה למעצר אינה מצדיקה מתן רשות ערר, והמבקש יוכל להעלותה בדיון על מעצר עד תום ההליכים

    ״דא עקא, טענה מסוג זה אינה מצדיקה מתן רשות ערר, מה גם שבהקשר זה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • רשות ערר
  • מעצר עד תום ההליכים
  • כתב אישום
  • חלופה למעצר
  • סמכויות אכיפה – מעצרים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

5790/15

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקש:

ראמי בזיע

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט

המחוזי בנצרת בעמ"י 47271-08-15 מיום 25.8.2015 שניתנה על-ידי השופטת א'

הלמן

בשם המבקש:

עו"ד איהאב ג'לג'ולי

בשם המשיבה:

עו"ד תמר בורנשטיין

החלטה

לטענת המבקש, טעה בית המשפט המחוזי בהחלטתו, בכך שהורה על הארכת מעצרו ב-6 ימים, בעוד שבהליך לפי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, "רשאי שופט להאריך את המעצר... לתקופה שלא תעלה על 5 ימים" . המשיבה טוענת כי לא כך, כי בחישוב ימי המעצר, בהתחשב גם בהארכת המעצר הקודמת, מסתיימים 5 ימי המעצר ביום 30.8.2015 בשעה 12:00, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי.

יש טעם בעמדת המשיבה, על יסוד נימוקיה, אך מכל מקום, משהודע בתגובת המשיבה מהיום על כך שבדעת פרקליטות מחוז צפון להגיש את כתב האישום בד בבד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים, מחר, יום ששי, 28.8.2015, מתייתר הדיון בבקשתו של המבקש, המתבססת כאמור לעיל, על טענה כי בית המשפט המחוזי האריך את מעצרו ב-6 ימים במקום ב-5, כשהחליט על הארכת המעצר עד יום 30.8.2015.

בחצי-פה, נטען בבקשה גם נגד עצם הארכת המעצר, ובעד העדפת חלופה למעצר. דא עקא, טענה מסוג זה אינה מצדיקה מתן רשות ערר, מה גם שבהקשר זה יהיה למבקש יומו בעת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, שתוגש, כאמור, מחר.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב באלול התשע"ה (27.8.2015).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משהוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, מתייתר הדיון בטענה לחריגה מתקופת הארכת המעצר
  2. 2טענה נגד עצם הארכת המעצר והעדפת חלופה למעצר אינה מצדיקה מתן רשות ערר, והמבקש יוכל להעלותה בדיון על מעצר עד תום ההליכים