בש"פ 5796/16 יהודה אסרף נ. מדינת ישראל

1.בהחלטתי מיום 31.7.2016 הוריתי על הקלה בתנאי מעצר הבית של העורר, ובכלל זה קבעתי כי בימים שנקבעו כימי עבודה של העורר, הוא יוכל להודיע לפרקליטות באמצעות בא-כוחו על יום חופש, ובהתאם לכך יוכל לשהות מחוץ לביתו, גם שלא במקום העבודה, בפיקוחו של אחד מהמפקחים שאושרו.

2.נוכח מחלוקת שהתעוררה בין הצדדים על רקע בקשתו של העורר לצאת למספר ימי חופשה רצופים מחוץ לביתו, אני מבהירה בזאת כי החלטתי מיום 31.7.2016 לא שינתה מתנאי מעצר הבית הלילי שנקבעו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מושא הערר. במלים אחרות, ההחלטה לא שללה את האפשרות של שהייה בפיקוח שלא במקום העבודה יותר מיום אחד בשבוע, אך זאת על בסיס של חזרה לבית בסוף היום ושהות בו במסגרת של מעצר בית לילי. כמובן, על הודעה כאמור באשר לשהייה מחוץ לבית להימסר באופן קונקרטי לגבי כל יום בנפרד.

3.למען הסר ספק, אין בהחלטתי זו כדי לגרוע מהסכמת הצדדים ליציאתו של העורר לחופשה בתאריכים הנקובים בבקשה דנן.

4.עוד יובהר כי ככל שהעורר מעוניין בהקלה נוספת בתנאים המגבילים שבו הוא שוהה, הוא רשאי להגיש לשם כך בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי.