בש"פ 5799/11 ניזאר בכר נ. מדינת ישראל

כתב האישום מכוחו הועמד העורר לדין בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כולל עשרה אישומים, שרק אחד מהם עוסק בו ומייחס לו עבירות של קשירת קשר לבצע רצח, ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה, היזק בחומר נפץ וחבלה במזיד ברכב. נטען, כי בין המערער לאחד – אליא זקאק, קיים סכסוך ממושך, ועל רקע זה קשר העורר עם אחרים לגרום למותו של זקאק על ידי הצמדת מטען חבלה לרכבו. את זממם הוציאו הקושרים אל הפועל בחודש מרץ 2011, וכתוצאה מהתפוצצות המטען נחבל בנו של זקאק. עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצר העורר עד תום ההליכים, אולם ביום י"ח בתמוז התשע"א (20.7.11) היא חזרה בה, והסכימה לשחרורו למעצר בית מלא, ובכפוף להפקדתן של ערבויות שונות. בטרם יבשה הדיו על אותה החלטה, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור, וכי יינתן לו לצאת לתפילות וארוחות משפחתיות במהלך חודש הרמדאן. בית המשפט המחוזי לא נעתר לבקשה, ומכאן הערר שבפני.

אין בידי להיעתר לערר. העובדה כי חודש הרמדאן עומד בפתח, היתה אמורה להיות ידועה לעורר ביום שהוסכם על שחרורו ממעצר ונקבעו תנאי השחרור, וזה היה המועד לדון בבקשות מסוג זו המונחת בפני. כך או כך, נראה כי נשתכחה מלבו של העורר עובדת האישום החמור שיוחס לו, ובגינו נקבע, בהסכמתו ובהסכמת בא-כוחו, כי יהא נתון במעצר בית. נראה אפוא שלאחר שהעורר השיג את מבוקשו ושוחרר ממעצר במתקן כליאה, הוא מבקש להוסיף ולכרסם בתנאי השחרור, וזאת אין להתיר לו נוכח חומרתם של המעשים שיוחסו לו והסכנה הנשקפת מהם לציבור.

הערר נדחה.