בש"פ 5805/12 רועי שושן נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' אבו טהה) מיום 2.7.12, אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

1.

נגד העורר הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, החזקת סם לצריכה עצמית ועוד. בתמצית, מתאר כתב האישום תקרית אלימה בין העורר לבין אדם שעימו היה לו סכסוך קודם (להלן: המתלונן ) שהתרחשה בקיוסק. העורר פתח בצעקות לעבר המתלונן, בין השניים התפתח ויכוח מילולי במהלכו דקר העורר את המתלונן בחפץ חד. כתוצאה ממעשיו נזקק המתלונן לטיפול רפואי בבית חולים. בהמשך אותו הלילה, הגיעו שוטרים לביתו של העורר בירוחם כדי לעוצרו. העורר התנגד למעצר תוך שהוא מקלל, דוחף ומאיים על אחד השוטרים, עד שזה הצליח להשתלט עליו. גם לאחר שהובא לתחנת המשטרה, הוסיף העורר להשתולל ולאיים על שוטר בתחנה. עוד מתאר כתב האישום כי בחיפוש בביתו של העורר נמצא סם מסוג חשיש במשקל 2 גרם .

2.

עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. הצדדים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר והדיון התמקד בשאלת חלופת המעצר. לצורך זה נערך תסקיר בעניינו של העורר. מהתסקיר עלה כי העורר, בן 23, התגורר עד לאחרונה עם סבתו בבני ברק, כאשר חלק משהותו בביתה היה במסגרת חלופת מעצר בתיק קודם. שירות המבחן התרשם כי העורר מתקשה לעמוד בלחצים חיצוניים ועלול לפעול בצורה פורצת גבולות להשגת מטרותיו. משכך, העריך כי קיים סיכון להישנות התנהגות פלילית בעתיד ולכן יש צורך בחלופה סמכותית והרמטית בשלב הראשון. לצד זאת, סבר כי חווית המעצר וההליך הפלילי הם גורם מרתיע ומציב גבולות עבור העורר. כמו-כן, התרשם כי החלופה שהוצעה – מעצר בית בבית סבתו בפיקוח משותף של סבתו ואחותו של העורר – היא חלופה הולמת, במיוחד בהתחשב בכך ששימשה בעבר חלופה עבורו. לפיכך המליץ על שליחת העורר לחלופת מעצר בבית סבתו בבני ברק.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את המלצת שירות המבחן, קיבל את בקשת המשיבה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט השתכנע כי לא ניתן לתת אמון בעורר וכי החלופה שהוצעה לא תוכל לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו, בשים לב לאופי המעשים המיוחסים לו ונסיבות ביצועם לכאורה, המעידים על היעדר מורא מפני אושיות החוק. בית המשפט הוסיף כי מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שהעורר הוסיף להסתבך בפלילים כאשר שהה בחלופת המעצר המוצעת בבני ברק בהליך קודם (ת"פ 23324-10-10).

מכאן הערר שבפניי.

4.

באת כוח העורר טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בפסלו את החלופה המוצעת מן הטעם שהעורר הוסיף להסתבך בפלילים כשהיה נתון בחלופה זו בהליך קודם. לטענתה, העבירה שעבר העורר תוך כדי שהותו בחלופה המוצעת, בוצעה בתחנת המשטרה ולא בבית סבתו של העורר ותחת פיקוחה. לדבריה, העורר היה נתון בחלופה זו עד לחודש נובמבר 2010 וכל אותה תקופה לא חזר לבצע כל עבירה ולא הפר את התנאים המגבילים שבהם היה נתון. היא מוסיפה כי גם פרשנותו של בית המשפט להליך אחר המתנהל נגד העורר – ת"פ 2943/08 – אינה נכונה. אמנם בהליך זה הוצאו נגד העורר שני צווי הבאה ובאת כוחו איבדה עימו קשר למשך תקופה, אולם בסופו של דבר השופט הדן בתיק החליט "לתת לעורר הזדמנות" והלה לקח את עצמו בידיים. לסיכום, טוענת באת כוח העורר כי בכוחה של החלופה המוצעת לתת מענה לסיכון הנשקף מן העורר, כפי שסבר גם שירות המבחן.

5.

בא כוח המשיבה גורס כי יש לדחות את הערר. בניגוד לטענת באת כוח העורר, טוען בא כוח המשיבה כי העורר הפר את התנאים המגבילים כאשר היה תחת פיקוחה של סבתו בהליך הקודם, ומשכך, בין היתר, לא ניתן לתת בו אמון. הוא הוסיף כי הלה גם לא התייצב מספר פעמים להליך אחר המתנהל בעניינו – ת"פ 2943/08. עוד נטען כי מסוכנותו של העורר נלמדת מהתנהגותו הפרועה מול השוטרים, וזאת כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה. בא כוח המשיבה סבור כי העורר מוליך את שירות המבחן שולל כי הוא משתקם, כשלמעשה התנהגותו מתדרדרת. הוא מטעים את חומרת העבירה המיוחסת לו בתיק הנוכחי.

6.

דין הערר להידחות. אף אני התרשמתי כי לא ניתן לתת אמון בעורר ועל כן אין

לאפשר את שחרורו לחלופה המוצעת. לעורר מיוחסים מעשים קשים המלמדים על מסוכנות וזלזול בחוק וברשויות האכיפה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שיזם עימות עם המתלונן ללא התגרות מוקדמת מצדו, עד כדי דקירתו פעמיים לכאורה בחפץ חד. בהמשך על-פי הנטען התנגד העורר למעצרו בצורה אלימה כלפי השוטרים והוסיף בהתנהגותו זו גם לאחר שהובא לתחנת המשטרה.

לעורר שתי הרשעות קודמות (ת"פ 645/09, ת"פ 23324-10-10) ותיק פלילי נוסף המתנהל במקביל לתיק הנוכחי (ת"פ 2943/08). העבירות מושא תיקים אלה בוצעו כולן בשנים 2008 - 2009. בת"פ 23324-10-10 הורשע העורר בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כאשר ניסה להימלט ממשמורתם של שוטרים שבאו לטפל באירוע הקמת רעש שבו היה מעורב. העבירה בוצעה בבני ברק כאשר העורר היה נתון במעצר בית בבית סבתו. לא ברור אם העורר הפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו אז, אולם אין בכך כדי לגרוע מהעובדה שהלה הסתבך בפלילים פעם נוספת בשעה שהליך פלילי מתנהל נגדו והוא נתון בחלופת מעצר, אותה חלופה המוצעת גם בהליך הנוכחי. אף אם לא הפר את התנאים כאמור, הרי שיש בכך כדי ללמד על כך שאינו סר למרות החוק ואנשי האכיפה ושלא הורתע מעצם ההליך הפלילי שהתנהל נגדו. טענת באת כוח העורר כי החלופה המוצעת – בבני ברק – רחוקה מסביבתו הטבעית – ירוחם – באופן שמפחית ממסוכנותו, נעדרת משקל של ממש בנסיבות אלה.

יתרה מזאת, גם התמונה המצטיירת מן ההליך בת"פ 2943/08 אינה חיובית. אף מבלי להיכנס לעובי הסיבות שבעטיין לא התייצב העורר לדיונים ואשר בעקבותיהן הוצאו לו שני צווי הבאה, עיון בפרוטוקולים בתיק זה מלמד כי העורר לא שיתף פעולה עם שירות המבחן לצורך ביצוע תסקיר עונש בעניינו, כי נותק הקשר בינו לבין באת כוחו למשך תקופה וכי בית המשפט חזר והתריע בו לתקן את דרכיו.

7.

המקובץ לעיל מוביל למסקנה כי אכן קיים קושי של ממש לתת אמון בעורר, כי ימלא אחר הוראות בית המשפט. בוודאי שקיים קושי לשחררו לחלופה המוצעת בהתחשב בהרשעה הנוספת שצבר לחובתו שעה שהיה נתון במעצר בית בחלופה זו בתיק קודם, כאמור. מסקנה זו מקבלת משנה-תוקף בהינתן ההסלמה לכאורה בהתנהלותו הפלילית של העורר, שמואשם כעת בגרימת חבלה חמורה. יובהר שאין בכך כדי לסגור את הדלת על האפשרות לשחרר את העורר לחלופה אחרת, שיהיה בה כדי להתגבר על הקושי האמור ושתספק מענה הולם לסיכון הנשקף מן העורר.

הערר, אפוא, נדחה.