פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5805/15
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
לנוער בבאר-שבע (כב' השופטת ג' לוין) ב-מ"ת 40435-08-15 מתאריך 26.08.2015
תאריך הישיבה:
י"ז באלול התשע"ה
(01.09.2015)
בשם העורר:
עו"ד ד"ר נתן
שרייבר
בשם המשיבה:
עו"ד תומר סגלוביץ
החלטה
1.
בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לנוער בבאר-שבע (כב' השופטת גאולה לוין ), בגדרה הוחלט שהעורר (שהוא קטין יליד 03.11.1997) יישהה במעצר ב"תקופת ביניים" עד שתיבחן לגביו האפשרות לקליטתו במעון סגור (הוסטל בית זיו) ויתקיים דיון נוסף בעניינו שנקבע להיערך בפני בית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע בתאריך 20.09.2015 שעה 10:00, בפני שופט המעצרים שם.
2.
ההחלטה לשלוח את העורר למעצר ל"תקופת הביניים" נבעה מכך שבעת שהוא שהה ב"הוסטל פתוח" (נוה גת) על פי צו שיפוטי שניתן לגביו בתאריך 02.06.2015 – הוא ביצוע לכאורה בתוך ההוסטל ובעת שיצא ממנו, עבירות שהן נשוא כתב האישום שהוגש נגדו בתאריך 11.08.2015 ובגדרו הוא מואשם בקשירת קשר לפשע, שוד בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות חמורות והפרת הוראה חוקית.
3.
לאחר הגשת הערר זימנתי דיון בערר בפני – לתאריך 01.09.2015. משהובא העורר לדיון הסתבר לי כי בימים האחרונים בעת מעצרו, התפתח על מצחו פצע גדול ונפוח, שנראה מוגלתי. למדתי לדעת שהעורר התלונן על הפצע לפני מספר ימים
והחובש שבדק אותו בבית המעצר התרשם שמדובר בפצע בגרות שגרתי. מאז הפצע התפתח ולדברי העורר הוא לא טופל, למרות בקשותיו.
התרשמתי כי יש לטפל בפצע הנפוח בדחיפות מירבית, שכן נראה שמדובר בזיהום והוריתי לשירות בתי הסוהר להביא את העורר מיידית בפני רופא ולדווח לבית המשפט עוד היום על ממצאיו ועל הטיפול שהוחלט לתיתו לו וכן על מה שנעשה בהקשר זה (אם נעשה) קודם לכן.
4.
במקביל לאמור בפיסקה 3 שלעיל שמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים והגעתי למסקנה כי יש לשחרר את העורר לחלופת "מעצר בית הדוקה" – עד לדיון הנוסף האמור להתקיים בעניינו בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר-שבע הנכבד, בתאריך 20.09.2015.
הנימוקים לכך יובאו בקצרה להלן.
5.
השיקולים שפורטו בהחלטה, מושא הערר – נכונים היו בעיקרם ואולם ההתפתחות שתוארה בפיסקה 3 שלעיל – מצדיקה את שחרורו של העורר לחלופת "מעצר בית" בתנאים הדוקים. אסביר:
בפני בית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע הנכבד עמדו בעיקרון למצער שתי אפשרויות לנוכח מעשי העבירה שיוחסו לעורר בעת ששהה, על פי צו שיפוטי, בהוסטל הפתוח: להחזירו ל"תקופת הביניים" למעצר הבית ההדוק בבית אמו, בו היה נתון טרם שנכנס להוסטל הפתוח, או לצוות על מעצרו. בית המשפט בחר באפשרות השניה וברגיל לא הייתי מתערב בהחלטתו זו, מה גם שמדובר ב"תקופת ביניים" בלבד (עיינו והשוו: בש"פ 5234/15 חן יצחקיאן נ' מדינת ישראל (06.08.2015)).
יחד עם זאת מסתבר כי בבית המעצר "אופק", בו שהה העורר, לא הקפידו לכאורה כראוי על הטיפול בפצע שהתפתח במצחו של העורר. יש להניח שאילו היה העורר נתון ב"מעצר בית" אצל אמו ושאר המשמורנים – אלה היו מטפלים אחרת וביתר מסירות בענין זה.
6.
זאת ועוד – אחרת. בעת שהעורר היה נתון
בחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" קודם להעברתו להוסטל הפתוח – לא נרשמה כל אינדיקציה להפרת תנאי שחרורו של העורר לחלופת המעצר האמורה.
7.
נוכח כל האמור לעיל – אני מורה כי העורר ישוחרר לבית אמו (בכתובת: שדרות שפירא 41/16 באשקלון) עד לדיון הנוסף בעניינו האמור להתקיים בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע בתאריך 20.09.2015. הנה כי כן
בכפוף להחלטה נוספת, או אחרת שתבוא לאחר הדיון שם – העורר יימצא בבית אמו ב"תנאי מעצר בית מלאים" בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי לנוער בבאר-שבע מתאריך 11.12.2014 (קודם לכניסתו להוסטל הפתוח), וזאת
בשני שינויים:
(א)
השחרור ייעשה רק לאחר שימולאו כל התנאים שננקבו שם ויוצג בפני מזכירות בית המשפט המחוזי לנוער בבאר-שבע אישור בדבר הסדרת האמצעים לאיזוק אלקטרוני בבית האם והטיפול הראשוני בפצע, שאמור להינתן לו בבית המעצר יסתיים.
(ב)
העורר יוכל לצאת לטיפולים רפואיים בפצע, ככל שיידרשו כאלה, בליווי צמוד של אחד מהמשמורנים שאושרו לו.
ניתנה היום, י"ז באלול התשע"ה (1.9.2015).
ש ו פ ט