פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
בש"פ
5806/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העוררים:
1. מאיר שלוש
2. יניב בן סימון
3. שלמה אברג'ל
4. אמיר סנקר
5. עמית טייב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 24.6.03 בב"ש 91531/03, שניתנה על-ידי כבוד השופטת דר'
ע' קפלן-הגלר
תאריך הישיבה: ב' באב
תשס"ג (31.7.03)
בשם העוררים: עו"ד יורם
שפטל; עו"ד שרון נהרי
בשם המשיבה: עו"ד עירית
אברמוב
החלטה
העוררים מעסיקים את בתי-המשפט בבקשות חוזרות להקלה בתנאי מעצר-הבית, וחוששני שגם הפעם לא ניתן להיענות להם.
חמשת העוררים, יחד עם שניים אחרים, הואשמו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשירת קשר לביצוע פשע ולהחזקת נשק ונשיאתו. לפי כתב-האישום, השבעה, ועמם אדם נוסף, קשרו קשר לרצוח את זאב רוזנשטיין. הם נעצרו עד תום הליכי המשפט, אלא שהערר שהגישו לבית-משפט זה התקבל. בהחלטה, שניתנה מפי השופט אליהו מצא נקבע, כי התשתית הראייתית שהציגה המדינה אינה בעוצמה המספקת למעצר. עם זאת, השופט מצא הוסיף כי קיים חשש של ממש, כי העוררים ינצלו שחרורם לשיבוש מהלכי משפט ואף להימלטות מן הדין. לפיכך, הורה על שחרורם בתנאים מכבידים, לרבות מעצר-בית. ואומנם, העוררים שוחררו על-פי תנאים שנקבעו בהחלטה מיום 25.12.02. שניים משבעת הנאשמים, דותן שוקרון ואליעזר כמאל, ביקשו לאפשר להם לשהות בחג הפסח בבית-מלון על שפת ים-המלח. בקשתם נדחתה ואף הערר עליה נדחה ביום 15.4.03. ואילו חמשת העוררים בערר שבפנַי ביקשו להקל את תנאי המעצר ולאפשר להם לעבוד. אף בקשה זו נדחתה, וגם הערר עליה נדחה ביום 8.5.03.
או-אז, ביוני 2003, ביקשו החמישה לאפשר להם להלך הליכה יומית, כל אחד בעיר בה הוא שוהה במעצר, בשעות קבועות ובליווי. הבקשה נדחתה בתאריך 24.6.03, וכעבור יומיים, בתאריך 26.6.03, הוגש הערר שבפנַי, אלא שבשל תקלה הערר הגיע לשולחני לפני מספר ימים, בחודש יולי 2003. אלא, שבמהלך תקופה זו נעלם מביתו העורר יניב בן סימון, ולפיכך הודיעו באי-כוח העוררים כי מוחקים הם את הערר, ככל שהוא מתייחס לעורר זה.
באשר לארבעת האחרים, טען בא-כוחם, עורך-הדין שרון נהרי, כי אין להפלות בינם לבין עצורים בכלא, המוצאים לחצר הכלא לצעדה מדי יום, וכי אף ניתן לתת בהם אמון, בהתחשב בעובדה שעל-פי רשות בית-המשפט בהחלטתו, יצאו הם מן הבתים, בהם הם אמורים להיות במעצר-בית, פעמים רבות, אם לצורך פגישה עם עורכי-דינם ואם לסידורים אחרים במוסד לביטוח הלאומי.
טענות אלה אינן יכולות להתקבל, וברי כי התנאים בבית שונים מהותית מתנאי הכלא, וכפי שהיטיב להסביר זאת עורך-דין נהרי עצמו, מעצר-בית אף אינו מוחלט, ולעת הצורך יוצאים העוררים מבתיהם. היעלמותו של יניב בן סימון מדגימה היטב את החשש, אליו התייחס השופט מצא, בדבר הימלטות העוררים האחרים, וברור איפוא כי אין לאפשר להם לצאת מן הבתים מדי יום.
הערר נדחה איפוא.
ניתנה היום, ב' באב תשס"ג
(31.7.03).
ש
ו פ ט ת