בש"פ 5821/03 בנימין לוי נ. משטרת ישראל

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא, השופט ג. גינת) מיום 26.6.03, אשר על פיה הוארך מעצרו של העורר עד ליום 30.6.03.

בתחנת חדרה של משטרת ישראל מתנהלת חקירה לפיה קיימים חשדות כי זויפו תוצאות של בחינות תיאוריה לקראת קבלת רישיון נהיגה.

העורר הוא מורה נהיגה במקצועו והחשדות המיוחסים לו על פי בקשת המעצר שהוגשה לבית משפט השלום בחדרה הנם שיחד עם אחרים הוא זייף טפסים של בחינות תיאוריה כאמור. העורר נעצר על ידי המשטרה ביום 24.6.03, ובתאריך 25.6.03 הובא לבית משפט השלום בחדרה לצורך דיון בבקשת המשטרה להארכת מעצרו, ואכן, ולאחר שנערך דיון זה הורה בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופטת ה. אסיף) על שחרורו של העורר בתנאים אשר כללו שהייתו בתנאי מעצר בית בביתו למשך תקופה של 7 ימים.

המשטרה לא השלימה עם החלטה זו ועררה עליה בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 26.6.03.

בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא, השופט ג. גינת) (להלן- בית משפט קמא) לאחר ששמע את טיעוני הצדדים החליט לקבל את הערר והורה על המשך מעצרו של העורר עד יום 30.6.03. ומכאן הערר בפני.

בא כוח העורר טען בהודעת הערר כי בית משפט קמא לא נימק את החלטתו, אך לאחר שבית המשפט העיר לו כי טענה זו אינה נכונה עובדתית, חזר בו בא כוח העורר מטענתו זו.

ב"כ העורר חזר בפני על נימוקי הערר וחלק על נימוקיו של בית משפט קמא וביקש לקבל את הערר, לבטל את החלטתו של בית משפט קמא ולהורות על שחרורו של העורר לשהייה בתנאי מעצר בית ובכל תנאי שייראה לבית המשפט.

באת כוח המשיבה טענה כי אין מקום לקבל את הערר וביקשה לדחותו ולהשאיר על כנה את החלטתו של בית משפט קמא.

לא מצאתי טעם להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. שוכנעתי כי די בחומר שהוצג כדי לבסס חשד סביר למעורבותו של העורר בעבירה שיוחסה לו ולהצדיק את המשך החקירה בתנאים המתבקשים.

מדובר בחקירה סבוכה ומסועפת ולא ניתן להשלים אותה במידה והעורר ישוחרר ממעצרו.

קיים חשש כי שחרורו של העורר בשלב זה יפגע במהלך החקירה ועלול אף לגרום לשיבושה.

כ"כ הוצג בפני חומר חקירה חדש אשר מצביע על הצורך בהמשך ניהול החקירה כאשר העורר נמצא במעצר.

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי החלטתו של בית משפט קמא מנומקת ומבוססת היטב ולא מצאתי מקום להתערב בה.

סוף דבר הערר נדחה.