בש"פ 5831/11 חוסני ביאדסה נ. מדינת ישראל

עורר 1 הוא אביהם של עוררים 4-2, ודודו של עורר 5. בין העוררים לחוסאם ביאדסי (להלן: המתלונן) נתגלע סכסוך כספי, ובעקבות כך קשרו העוררים קשר לפגוע בו. את זממם הוציאו הקושרים אל הפועל ביום 6.6.11 בשעות אחר הצהריים, כאשר הפתיעו את המתלונן במגרש כדורגל הנמצא בבאקה אלגרביה. הם תקפו אותו באמצעות אלות ומוטות ברזל בכל חלקי גופו, ועורר 5 גרם לו לחתכים מעל עינו ובאזור אוזנו באמצעות סכין יפנית. עוד נטען, כי העוררים ניפצו את החלונות והפנסים ברכבו של המתלונן, ועורר 4 השליך לתוכו בקבוק זכוכית שהכיל חומר דליק והעלה אותו באש.

בגין אירועים אלה יוחסו לכלל העוררים עבירות של חבלה בכוונה מחמירה וקשר לבצע פשע. לעוררים 3,2 ו-4 יוחסה גם עבירה של חבלה במזיד ברכב, ולעורר 4 יוחסה עבירה רביעית – הצתה.

עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצרם של העוררים עד תום ההליכים. נטען, כי מסוכנותם נלמדת מטיבן של העבירות, חומרתן ונסיבות ביצוען, וכי קיים יסוד סביר לחשש שהם יסכנו את שלום המתלונן, בפרט, והציבור, בכלל. עוד נטען, כי העוררים עלולים לשבש מהלכי משפט בדרך של השפעה על עדים והמלטות מאימת הדין.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיבה, ובכך עוסק הערר שבפני. העוררים טוענים כי לא קיים חשש להתפרצות מחודשת של מעשי אלימות; נכון היה לאבחן בין העוררים על פי חלקם בפרשה; לעוררים עומדת חזקת החפות כל עוד זו לא הופרכה; למעט אחד העוררים, היתר הנם נעדרים עבר פלילי; לבסוף, נטען כי יש בחלופת המעצר שהוצעה כדי לתת מענה הולם לסכנה הנשקפת מהם, ככל שזו קיימת.

אין בידי להיעתר לערר. במהלך הדיון בפני בית המשפט המחוזי לא חלקו העוררים על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישום, והרי מן העובדות שנטענו בכתב האישום עולה תמונה קשה של מי שקשרו, במחשבה תחילה, לעשות שפטים במתלונן, תוך שהם משתמשים לצורך זה באלות, מוטות ברזל וסכין. זו התנהגות שמעידה לא רק על החומרה היתרה הגלומה בה, אלא גם על הסכנה הנשקפת מהעוררים שהחליטו שלא לעשות שימוש בדרכים בהם נוהגים הבריות לגבות חוב (פנייה לערכאות), אלא על ידי עשיית דין עצמית. התנהגות זו היא ביטוי נוסף לנגע האלימות שפשה בקרב החברה בישראל, ובנגע זה נכון להילחם גם על ידי שלילת החופש מנאשמים גם קודם שהוכרע דינם.

נוכח האמור, הערר נדחה, אולם העוררים יהיו רשאים לשוב ולבקש מבית משפט קמא לעיין בשאלת המשך מעצרם, לאחר שמיעת עדותו של המתלונן וילדיו, ובלבד שיציגו חלופת מעצר ראויה.