בש"פ 5842/22מדינת ישראל נ. האני אבו סביתאן

1.

לפניי בקשה ראשונה

להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), ב-90 ימים, החל מיום 15.09.2022, או עד למתן פסק דין בתפ"ע 32210-12-21 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

עיקרי העובדות הצריכות לעניין

2.

ביום 15.12.2021 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום נגד המשיבים, המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק, לפי סעיפים 329(א)(1) ו-144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה.

על-פי עובדות כתב האישום, במועד שאינו ידוע למבקשת, אך עובר לאירוע מושא כתב האישום, קשרו המשיבים קשר לפגוע במתלונן בשל סכסוך משפחות, שטיבו גם הוא אינו ידוע. ביום 30.09.2021 בשעות הערב הלך המתלונן, קטין יליד שנת 2004, ברחובות תל שבע יחד עם חמישה אחרים. באותו העת הגיעו המשיבים למקום ברכב, כאשר משיב 2 נוהג ומשיב 1 יושב לצדו, כשהם נושאים עמם בלא היתר כדין אקדח. בהתקרבם למתלונן ולאחרים משיב 2 ביצע ירי בודד מהאקדח לעבר המתלונן, אך החטיא. או אז עצר משיב 2 את הרכב ומשיב 1 ירד ממנו, כאשר הוא נושא את האקדח בידו, והחל לרדוף אחר המתלונן תוך שהוא יורה לעברו מספר פעמים. המתלונן נפגע במותנו מהירי, ונפל ארצה. בעודו שרוע על הקרקע, משיב 1 התקרב למתלונן והמשיך לירות, ממרחק קצר, קליעים נוספים לעבר רגליו – ולא חדל עד אשר מחסנית האקדח התרוקנה. בתום הירי נמלטו המשיבים מזירת האירוע, כשהם משאירים את המתלונן חבול ומתבוסס בדמו.

משפונה המתלונן לקבלת טיפול רפואי נמצא כי הוא סובל, בין היתר, משישה פצעי ירי סביב ברך ימין (משלושה קליעים שנכנסו ויצאו); פצע ירי נכנס בירך ימין; ארבעה פצעי ירי באזור ברך שמאל (משני קליעים שנכנסו ויצאו); מספר רב של פציעות ירי באגן ושברים בצדו הימני; לרבות פגיעה בעורק שהובילה לדימום מאסיבי. לא זו אף זו, למתלונן נגרמה המטומה גדולה בכיס השתן, פגיעה בשופכה הפרוסטטית ובבסיס כיס השתן שהובילה לדליפת שתן; קליע בסמוך לחלחולת; רסיסים מתכתיים ברקמות הרכות; ועוד פגיעות המתוארות בכתב האישום בעטיין אושפז המתלונן במשך תקופה ממושכת והוא עודנו עובר שיקום רפואי.

הבקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים נגדם

3.

כאמור, בד בבד עם כתב האישום הגישה המבקשת גם בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם; וזאת נוכח החשש העולה מהם לביטחון הציבור בשים לב למסוכנות הרבה הנשקפת מהמעשים המיוחסים להם. ביסוד הבקשה עמדו ראיות לכאורה הכוללות, בין היתר את עדות המתלונן; עדויות עדי ראיה שנכחו במקום; תיעוד וידאו של האירוע; דו"חות משטרתיים; מסמכים רפואיים; שיחה למוקד 100 של משטרת ישראל; דו"ח מז"פ; חוות דעת מטעם מעבדת נשק ועוד.

4.

בפתח הדיון ביום 15.12.2021 ביקש בא-כוח המשיבים דאז לדחות את הדיון לצורך לימוד התיק. במהלך הדיון שהתקיים ביום 21.12.2021 העלה בא-כוח המשיבים טענות שעניינן קבלת חומרי החקירה, וטען גם ביחס למצבו הרפואי של משיב 2 באותה העת; בשים לב לטענות אלו נדחה הדיון ליום 23.12.2021. ברם, גם בתאריך הנדחה משיב 2 לא חש בטוב, ומשכך לא הובא לדיון שאמור היה להתקיים בעניינו. בא-כוח המשיבים סירב לקיים את הדיון בהיעדר מרשו, ועל כן הדיון נדחה, שוב. גם הדיון שאמור היה להתקיים ביום 26.12.2021, בשאלת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נדחה, וזאת לבקשת בא-כוחם הנוכחי. אך ביום 03.01.2022 התקיים דיון לגופו של עניין בשאלת מעצרם של המשיבים, בגדרו טען בא-כוחם גם ביחס לקיומן של ראיות לכאורה.

5.

בהחלטה מיום 30.01.2022, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית מספקת, ללא כרסום ראייתי משמעותי. אשר על כן, ובשים לב למסוכנות המופלגת הנשקפת מהמשיבים, הורה בית המשפט על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. לשם שלמות התמונה יצוין, כי ערר שהגישו המבקשים ביחס להחלטה זו נדחה בהחלטת השופט י' עמית מיום

06.03.2022 (בש"פ 1269/22). בגדרה נקבע כי " אין לומר כי קיימת חולשה ראייתית שיש בה כדי לכרסם בעוצמת הראיות ", וכי אף אם הייתה חולשה ברמה כזו או אחרת בחומר הראיות אין היא משנה מהתוצאה, לפיה נכון שהמשיבים ישהו במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, נוכח המסוכנות הרבה שעולה מהמעשים המיוחסים להם.

הדיונים בתיק העיקרי

6.

ביום 30.12.2021 התקיים הדיון הראשון בתיק העיקרי, ונקבע כי הקראה בתיק תתקיים ביום 03.01.2022; במועד הנקבע בוצעה הקראה ונקבע כי ביום 08.02.2022 ייערך דיון במטרה לברר את הסמכת הצדדים לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, לרבות הגשתם של באמצעות עדים, בהתאם לסעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. לבקשת בא-כוח המשיבים מיום 06.02.2022, מועד הדיון לפי סעיף 144 נדחה ליום 10.02.2022. ברם, בפתח הדיון הנדחה הודיעה המבקשת כי לא סיימה את הליך הוצאת תעודת החיסיון בתיק, ובא-כוח המשיבים ביקש שלא למסור תשובה מפורטת מטעם זה, אלא רק לאחר קבלת התעודה והפרפרזות, ככל שתהיינה.

משהליכי הוצאת תעודת החיסיון הושלמו וזו נחתמה, התקיים ביום 03.04.2022 דיון בתיק (לאחר שביני לביני נדחה מועד דיון נוסף, שהיה קבוע לראשית חודש מארס); בגדרו כפרו המשיבים במיוחס להם בכתב האישום. לבקשת בא-כוח המשיבים נקבעו שלושה מועדי הוכחות עתידיים בימים 02.05.2022; 26.05.2022 ו-29.05.2022, לשם שמיעת עדי התביעה העיקריים בלבד (עדי תביעה 3-1, שהם המתלונן, אביו ואשת אביו). כן הוסכם כי לאחר מכן בא-כוח המשיבים יודיע האם יש צורך במועדים נוספים. יוער, כי הדיון שנקבע ליום 02.05.2022 נדחה לבקשת בא-כוח המשיבים ובהסכמת המבקשת, בשל חג העיד אל פיטר.

7.

ואולם, עדי התביעה המרכזיים לא התייצבו לדיון שנקבע ליום 26.05.2022. משכך, הדיון במועד זה לא התקיים וגם הדיון שנקבע לתאריך 29.05.2022 – בוטל. תחתם, קבע בית המשפט את התיק לתזכורת ביום 07.06.2022. בהגיע המועד הנקבע נבחרו שלושה מועדים חדשים לשמיעת העדים המרכזיים מטעם המבקשת, וזאת בימים 11.09.2022; 18.09.2022 ו-20.10.2022, כאשר בתוך כך ציין בית המשפט כי ייעשה מאמץ לסיים בזאת את פרשת התביעה.

8.

לשם שלמות התמונה ובשים לב לכך שהבקשה שבכותרת הוגשה ביום 05.09.2022, יצוין, כי מעיון בתיק בית המשפט בהליך העיקרי עולה שגם למועד הדיון ביום 11.09.2022 העדים המרכזיים לא התייצבו. על כן, בא-כוח המאשימה עתר להוצאת צו הבאה נגד השלושה; ואילו בא-כוח המשיבים התנגד בתוקף לדחיות החוזרות והנשנות בתיק, וציין כי נערך לקיומן של חקירות נגדיות. זאת ועוד הלין האחרון על היות מרשיו עצורים מזה תשעה חודשים מבלי שמשפטם, הלכה למעשה, התחיל. אחר דברים אלה ניתנה החלטת בית המשפט, בגדרה הוצאו נגד שלושת העדים המרכזיים צווי הבאה, תוך שנקבע כי ככל שיעלה בידי המאשימה לבצעם, הדיון שנקבע ליום 18.09.2022 יתקיים במועדו. ואולם, בדיון שנקבע ליום 18.09.2022, שניים מן העדים המרכזיים עזבו את אולם הדיונים בטרם תחילתו. לאור זאת, ולבקשת הצדדים, הוצאו צווי הבאה לשניהם, תוך שנקבעו הפקדות משמעותיות יותר מאלו שנקבעו בצווי ההבאה הקודמים.

הבקשה להארכת מעצר

9.

בבקשה שלפניי נטען כי המעשים המיוחסים למשיבים מקימים נגדם עילת מעצר ברמה הגבוהה ביותר, תוך שהמבקשת סומכת ידה על דברי השופט י' עמית בבש"פ 1269/22. לשיטת המבקשת, מסוכנותם של המבקשים באה לידי ביטוי בחומרת המעשים, כמו גם בתכנון שקדם להם ובשיתוף הפעולה, והכל בשים לב לכך שהפגיעה במתלונן (שהוא כזכור קטין) בוצעה תוך שימוש בנשק חם בשעת ערב לא מאוחרת, בצומת דרכים ביישוב הומה אדם.

10.

אשר להתקדמות ההליך העיקרי, ציינה המבקשת אכן היה " עיכוב קל " בהליך הוצאת תעודת החיסיון, וכן בוטלו מועדי הוכחות בשל אי-התייצבות של עדי התביעה, " אך יש לתת את הדעת גם לכך שמועד הוכחות נוסף בוטל לבקשת המשיבים ". עוד צוין כי בהתאם לקביעת בית המשפט קמא ובהתאם לעמדת בא-כוח המשיבים, ניתן לקוות כי די יהיה בשלוש ישיבות כדי לסיים את פרשת התביעה, " אם לא למעלה מכך, והתיק יתקדם כברת דרך משמעותית ".

11.

בדיון שנערך לפניי שבו באי כוח הצדדים על עיקרי טענותיהם כאשר התייחסו לחלוף הזמן מתחילתו של ההליך. באת-כוח המבקשת פירטה אודות הליך קבלת חומרי החקירה והוצאת תעודת החיסיון, והוסיפה לפרט את הקשיים שהתעוררו בשלושה מועדי ההוכחות אשר נקבעו לחודש מאי ונדחו בגין סיבות שונות. כאמור לעיל, דיון ההוכחות הראשון בוטל בשל קיומו של חג, דיון ההוכחות השני והשלישי בוטלו בגין אי-התייצבות עדי התביעה לדיון ביום 26.05.2022. מועדי ההוכחות שנקבעו לחודש ספטמבר, והקושי שעלה בהבאת העדים למועדים אלה –מפורטים לעיל אף הם. בעניין המועד האחרון, הוסיפה באת-כוח המבקשת כי עדה שהתייצבה לדיון העידה במשך כ-חמש שעות, ולעדות זו טרם יש תמליל. באת-כוח המבקשת ציינה כי מועדי הוכחות נוספים נקבעו לחודש אוקטובר 2022.

12.

בא-כוח המשיבים עמד על אי-התקדמות ההליכים בקצב משביע רצון, כאשר הדגיש הוא את חלוף הזמן בין מועד ההקראה בתיק העיקרי, שנערך ב03.01.2022 לבין מועד הדיון בו כפרו המשיבים במיוחס להם, אשר נערך ביום 03.04.2022. עוד ציין בא-כוח המשיבים הסכם סולחה שנערך לכאורה בין משפחות המשיבים והמתלונן.

דיון והכרעה

13.

אכן, אין לכחד כי קצב התקדמות התיק הוא לא אידיאלי, אך כפי שהדגיש בא-כוח המשיבים בעצמו – בית משפט קמא עושה כל שבידו על מנת לקדם את ההליכים. נכון הוא שבנסיבות אחרות, ניתן היה לשאוף לקצב התקדמות שהינו משביע רצון, אך לא ניתן להתעלם מן הנסיבות שהובילו לעיכוב התיק – פעם חג, פעם אי-התייצבות העדים.

14.

כאמור, דיון ההוכחות הבא נקבע למועד קרוב, וצו ההבאה החדש שהוציא בית משפט קמא מונה תנאים מוקפדים יותר – כך שיש לקוות שבית משפט קמא יספיק לסיים את שמיעת הראיות בהקדם האפשרי. עוד ניתן לקוות כי ייקבע מועד הוכחות נוסף בשנה זו, על מנת להביא לסיום שמיעת הראיות במהרה.

15.

הטעמים למעצר המבקשים עד תום ההליכים נקבעו בהחלטות אחרות של בית משפט זה, ושל ערכאות קמא – ואלה, לרבות קביעות אודות מסוכנותם של המשיבים, עומדים בעינם. בעניין דנא, חלוף הזמן כשלעצמו לא היטה את נקודת האיזון שהצדיק את המעצר שנקבע על ידי בית משפט קמא. כפי שתיאר השופט י' עמית בהחלטתו בעניין המשיבים:

"קור הרוח, שלא לומר האכזריות שבה בוצע המעשה – ירי של מספר יריות מטווח אפס במטרה להטיל נכות בנער צעיר – ככל הנראה על רקע סכסוך בין משפחות, מעידים על מסוכנות ברמה גבוהה. בנסיבות אלה, דומה כי חלופת מעצר לא תסכון" (בש"פ 1269/22 אבו סביתאן נ' מדינת ישראל , פסקה 20 (06.03.2022)).

16.

אשר על כן, ובהינתן כל האמור, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 15.09.2022 או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ע 32210-12-21 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.