בש"פ 5856/12 דוד ברגיג נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' יעקב) במ"ת 52537-06-12 מיום 26.7.12 אשר הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

1.

ביום 28.6.12 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירה של שוד בנסיבות מחמירות לבית המשפט המחוזי מרכז. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 10.6.12 הגיעו העורר וחברו (להלן: החבר ) רכובים על קטנוע למגרש כדורגל ביישוב נורדייה, בו שיחקו אותה עת מספר קטינים. העורר, אשר נהג בקטנוע כשחברו רכוב מאחוריו, נעצר ליד הקטינים. החבר ירד מהקטנוע ושדד מהקטינים באיומי סכין שני מכשירים סלולאריים מסוג "אייפון", כל זאת בזמן שהעורר מחכה על הקטנוע למלטם מהמקום. לאחר מכן נמלטו העורר והחבר על גבי הקטנוע בו נהג העורר.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. ביום 9.7.12 הזמין בית המשפט תסקיר מטעם שירות המבחן. בתסקיר צוין כי הסיכון להישנות עבירות אלימות מצד העורר הוא גבוה. למרות זאת, המליץ שירות המבחן לשחרר את העורר לחלופת מעצר אצל אחיותיו, זאת משום שמדובר בנשים דומיננטיות המסוגלות לפקח עליו ולהציב לו גבולות. עוד סקר שירות המבחן את עברו המשפחתי המורכב של העורר, אשר התייתם בילדותו משני הוריו בנסיבות קשות והוא עצמו נשר מספסל הלימודים לאחר 9 שנות לימוד בלבד.

3.

לאחר קבלת התסקיר, קבע בית המשפט כי בשל עברו הפלילי של העורר, הכולל עבירות רבות ומשמעותיות, יקשה עליו לשחרר אותו לחלופת מעצר. עוד נקבע כי העורר שהה בעבר תחת פיקוח אחיותיו – מה שלא מנע ממנו לבצע עבירות רבות. לכן, לא ניתן לראות באחיות כדמויות המהוות עבור העורר דמויות הוריות אשר יש ביכולתן לנטרל את מסוכנותו הגבוהה. לפיכך, נמנע בית המשפט מלאמץ את המלצת שירות המבחן והורה על מעצר העורר עד תום ההליכים.

מכאן הערר שלפניי.

3.

סנגור העורר סבור כי שגה בית המשפט משלא קיבל את המלצת שירות המבחן, זאת במיוחד לאור גילו הצעיר וחלקו הקטן יחסית של העורר בביצוע העבירה מושא כתב האישום, אשר הסתכם בנהיגה בקטנוע בלבד. לדידו, ההחלטה להחזיק בעורר במעצר עד תום ההליכים יוצרת אבחנה בלתי צודקת בינו לבין חברו, אשר שוחרר למעצר בית ואשר היה המבצע העיקרי של העבירה. בעניין המפקחות המוצעות, אחיות העורר, גורס הסנגור כי שגה בית המשפט כשלא התרשם באופן ישיר מהן אלא דחה את חלופת המעצר המוצעת בהתבסס על העבר הפלילי של העורר, בניגוד להתרשמות החיובית הישירה של שירות המבחן. על כך הוסיף הסנגור בדיון שהתקיים בפניי כי הוא מציע מפקח נוסף על אחיות העורר – החם של האחות עימה מוצע שהעורר יתגורר –

אשר אף הוא מתגורר עם האחות באותו הבית.

4.

באת כוח המשיבה סבורה כי דין הערר להידחות. בדיון שהתקיים בפניי טענה כי העורר לא ניצל הזדמנויות שניתנו לו בעבר על ידי בית המשפט. את העבירה מושא הערר ביצע העורר, לכאורה, בעת שלחובתו מאסר על תנאי בן 18 חודשים. לעניין ההבחנה בין העורר לחברו, באת כוח המשיבה סבורה שיש מקום להבחין ביניהם על רקע העבר הפלילי המינורי של החבר ורמת מסוכנותו הבינונית. באשר לחלקו של העורר בעבירה מדגישה באת כוח המשיבה כי העורר לא הסתפק בנהיגה בקטנוע בלבד, גם מכשירי הפלאפון נמצאו לבסוף ברשותו.

5.

לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל חלקית. בענייננו קיימת עילה למעצר העורר עד תום ההליכים בשל מסוכנותו לציבור לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. אין צורך למנות בפירוט את עברו הפלילי של העורר. ניתן להסתפק בכך שהוא ביצע עבירות אלימות ורכוש מרובות למרות גילו הצעיר ואף ריצה עונש מאסר ממושך. כמו כן, שירות המבחן סבר בחוות דעתו שהעורר בעל מסוכנות גבוהה. באשר להבחנה בין העורר לחברו, מסכימה אני עם באת כוח המשיבה כי דין השניים אינו צריך להיות זהה. שהרי, כאמור, העורר בעל עבר פלילי משמעותי ושירות המבחן סבר שהוא עשוי לחזור על עבירות אלימות בסבירות גבוהה. לעומת זאת, החבר אינו בעל עבר פלילי משמעותי ושירות המבחן סבר שמסוכנותו בינונית בלבד.

6.

לצד זאת, לא נעלמו מעיני הנסיבות המשפחתיות הקשות האופפות את ילדותו של העורר וגילו הצעיר. הוריו מתו עליו בעודו ילד, והוא נשר מבית הספר בגיל צעיר. אמנם בית המשפט המחוזי קבע כי העובדה שהעורר שהה תחת פיקוח אחיותיו בעבר לא מנעה ממנו מלבצע עבירות ושהפיקוח שלהן עליו פחת עם השנים, אולם דומה שאין דין פיקוח כללי ומגורים עם אחיות, כדין חלופת מעצר תחת פיקוחן ופיקוח צמוד של שירות המבחן. על כך יש להוסיף את המפקח הנוסף שהציע הסנגור בדיון שהתקיים בפני, הוא חם של אחות העורר המתגורר עימה, ואשר יש מקום לבחון את כשירותו לשמש כמפקח לעורר בנוסף לאחיותיו. לבסוף יש לזכור כי למרות שבית המשפט אינו מחויב להמלצת שירות המבחן, יש לייחס לה משקל משמעותי בעת החלטה על החזקת נאשם במעצר עד תום ההליכים, ומן הראוי לנסות לבחון שוב את אפשרות קבלת המלצת שירות המבחן דנן (ראו בש"פ 4803/12 ענו נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 4.7.12)).

7.

אשר על כן, התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לבחינת חלופת המעצר החדשה שהוצעה על ידי העורר. חלופת המעצר תיבחן על-ידי שירות המבחן, וזה יגיש לבית המשפט המחוזי תסקיר עדכני המתייחס למסוכנותו של העורר ולחלופה המוצעת החדשה בתוך 21 יום ממועד מתן החלטתי זו. בהתבסס על תסקיר זה יחליט בית המשפט המחוזי אם לשחרר את העורר לחלופת המעצר החדשה בהתאם לשיקול דעתו.