פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5862/13
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר שבע מיום 27.8.2013 במ"ת 35319-08-13 שניתנה על ידי כב' השופט א'
אינפלד
בשם העוררת:
עו"ד תמר פרוש
בשם המשיב:
עו"ד אמיר ברק
החלטה
1.
המשיב הובא בפני בית המשפט קמא היום (28.8.2013) לדיון במעצר עד תום ההליכים, בעקבות הגשת כתב אישום נגדו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין, ניסיון פציעה בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
2.
בית המשפט קמא החליט כי אין ראיות לכאורה בתיק משני טעמים.
3.
הטעם הראשון לכך הוא חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי בעניינו של המשיב בכל הנוגע למצבו הנפשי בעת ביצוע העבירות. הטעם השני לכך הוא החלטות שניתנו בעניינו של המשיב על-ידי השופט נ' אבו-טהא ועל-ידי השופטת ט' חיימוביץ , כמפורט להלן. משני טעמים אלה סבר בית המשפט קמא כי אין ראיות לכאורה בתיק. דעתי שונה.
4.
בכל הנוגע לחוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, הרי שזו מעוררת שאלות בשים לב לאי-הבהירות שעולה ממנה בשאלה של המקור למצב הפסיכוטי שבו היה המשיב שרוי לכאורה בעת שביצע את המעשים. בית המשפט קמא קבע שטענות המדינה בעניין זה "אינן מופרכות וצריכות עיון". בנסיבות אלה, אני סבורה שהתקיים הבסיס לראיות לכאורה ככל שהשאלה נבחנת מן ההיבט של מצבו הנפשי של המשיב. במקרה מסוג זה ראוי היה להתחשב בחוות הדעת לצד הראיות האחרות בתיק לצורך קביעת חלופת המעצר המתאימה (ראו: בש"פ 4706/12 פלוני נ' מדינת ישראל (21.6.2012)).
5.
ההחלטות הקודמות שנזכרו בהחלטתו של בית המשפט קמא נוגעות להגשת כתב אישום בגין אותן עבירות בעבר נגד המשיב – החלטה של השופט אבו-טהא על-פי סעיף 15(ב) לחוק הטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: חוק הטיפול בחולי נפש ) (מיום 7.4.2013) והחלטה של השופטת חיימוביץ להפסיק את ההליך המשפטי נגדו לפי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 וכן להורות על אשפוזו לפי סעיף 15(א) לחוק הטיפול לחולי נפש (אף היא מיום 7.4.2013). בהתאם, היה המשיב מאושפז עד ליום זה (28.8.2013). משמעותן של ההחלטות דלעיל לגבי ההליך העיקרי עוד צפויה להיבחן במסגרתו. עם זאת, לא ניתן לייחס להן בשלב זה את המשקל שייחס להן בית המשפט קמא, בין השאר בשים לב לכך שככלל החלטה לפי סעיף 15(ב) לחוק הטיפול בחולי נפש אינה אמורה להתקבל על-ידי שופט בהליך מעצרים (ראו למשל: בש"פ 509/12 מדינת ישראל נ' פלוני (17.4.2012)) (וזאת בכל הנוגע להחלטת השופט אבו-טהא ) ולכך שהחלטה לפי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי אמורה להתייחס לאי-כשירות לעמוד לדין, ואינה מונעת את חידוש ההליכים בתנאים שנקבעו לכך (וזאת בכל הנוגע להחלטת השופטת חיימוביץ ).
6.
אני מורה אפוא על מעצרו של המשיב עד לקיום דיון נוסף בעניין בבית המשפט קמא שיתייחס לשאר הראיות לכאורה (הנוגעות לביצוע המעשים המיוחסים למשיב) ולשאלה של האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. דיון זה יתקיים לא יאוחר מיום 3.9.2013.
ניתנה היום, כ"ב באלול התשע"ג (28.8.2013).
ש ו פ ט ת