בש"פ 5864/01 מדינת ישראל נ. אחמד עיד

המשיבים הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירה של רצח בכוונה תחילה. על פי כתב האישום מיום 10.11.99, המשיבים קשרו קשר עם אחרים, ובתמורה לקבלת סכומי כסף וסמים רצחו סוכן משטרתי שאמור היה להעיד נגד עבריינים שהואשמו בעבירות של סחר בסמים. ביום 13.12.99, בהסכמת באי-כוחם של המשיבים, נעצרו המשיבים עד לתום ההליכים. מאז, הוארך מעצרם של המשיבים ארבע פעמים נוספות.

לפניי, הבקשה החמישית להארכת המעצר. בא-כוחו של המשיב 1 נתן הסכמתו להארכת המעצר ועל כן ביום 29.7.01 הוארך מעצרו ב - 90 ימים. בא-כוחו של המשיב 2 מתנגד לבקשה להארכת המעצר של מרשו.

משפטם של המשיבים נשמע במאוחד עד ליום 28.2.01. במועד זה בחר המשיב 1 לא להעיד במשפט (אולם חזר בו מאוחר יותר), ועל כן ביקשה התביעה להפריד את הדיון במשפטם של שני המשיבים כדי לזמן את המשיב 1 כעד במשפטו של המשיב 2. כפי שציינה המדינה בבקשתה, שמיעת ראיות התביעה בעניינו של משיב 2 הסתיימה ונותר רק לזמן את המשיב 1 למתן עדות. לשם כך, נקבעו באוקטובר שלוש ישיבות נוספות בהנחה שעד אז יסתיים משפטו של המשיב 1 והוא יוכל להעיד במשפטו של המשיב 2.

לפניי טען בא כוחו של המשיב 2 שההליכים כנגד מרשו נמשכים זמן רב וסיומם אינו נראה באופק. אמנם, בא-כוח המשיב אישר שמדובר בתיק מסובך מאוד ובו מספר רב של עדויות, אולם, לטענתו, המשך משפטו של משיב 2 יהא רק באוקטובר וזאת בתנאי שיסתיים משפטו של משיב 1, ולכן יש להניח שבהמשך הדיונים תתבקש הארכת מעצר נוספת. כן הניח בא-כוחו של המשיב שבתיק צפויה פרשת הגנה סבוכה, שיש להניח שאף היא תארך זמן רב. משמעות הדברים היא שמשפטו של המשיב עתיד להתארך עוד יותר וצפויות יהיו לו בקשות להארכות מעצר נוספות. בנסיבות כאלה טוען הסניגור שעל בית המשפט להימנע מהארכת המעצר היות ומשקלם של הנימוקים והעילות שהביאו להארכת המעצר מלכתחילה הולך ופוחת.

מנגד טענה לפניי באת-כוח המדינה כי יש להאריך את מעצרו של המשיב. לטענתה, אמנם משפטו של המשיב אורך זמן רב, ויש להניח שלא יסתיים בקרוב, אולם, היא ציינה את המורכבות המיוחדת של המקרה. בנסיבות אלה סבורה היא שהמשפט התנהל בקצב סביר. כן ציינה היא כי היות ומשפטו של המשיב 1 לקראת סיום, יש להניח שהוא יוכל להעיד במשפטו של המשיב 2 כבר בישיבות הקרובות שנקבעו ובכך תסתיים פרשת התביעה. את בקשת המדינה להארכה המבוקשת נימקה בעיקר לנוכח מסוכנותו של המשיב הנלמדת הן מכתב האישום המייחס למשיב עבירת רצח חמורה בעבור בצע כסף וסמים מסוכנים, והן מעברו הפלילי העשיר הכולל גם שתי הרשעות בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית.

דין הבקשה להתקבל. המשפט אמנם התארך זמן ניכר ויש להניח שהוא לא יסתיים גם לאחר הארכת מעצר זו. עם זאת, אין ספק שלפנינו תיק שהתמשכותו נובעת גם ממורכבותו. עתה נראה כי פרשת התביעה עתידה להסתיים בקרוב, עם סיום משפטו של המשיב 1. אכן, מצוות המחוקק היא שכאשר נאשם נתון במעצר עד תום ההליכים יש לשחררו ממעצר בתום תשעה חודשים. אולם, במקרים המיוחדים בהם המשפט מתארך והולך, והסיכון הנשקף מהנאשם עומד בעינו, העניק המחוקק לבית משפט זה סמכות שבשיקול דעת להאריך את המעצר מעבר לתקופה האמורה. שיקול הדעת צריך שיופעל בזהירות וייתבסס על נימוקים כבדי משקל ונימוקים כאלה מתקיימים במקרה הנדון. משפטו של משיב 2 התמשך עקב אילוצים. לכך יש להוסיף את העובדה שהעבירה המיוחסת למשיב חמורה מאין כמוה ומלמדת על מסוכנותו, המצדיקה את הארכת המעצר. באיזון שיש לערוך בין זכותו של המשיב לחירות בנסיבות של מעצר מתמשך, לבין הסכנה הנשקפת ממנו, הסיכון הוא כה רב שיש בו כדי להכריע את הכף. כפי שציינו חבריי בהארכות המעצר הקודמות, מדובר בעבירת רצח שבוצעה בדם קר ובתכנון מראש, במטרה למנוע מהקורבן למסור עדות בבית המשפט. זאת ועוד, למשיב עבר פלילי עשיר בעבירות גניבה, הדחה בחקירה, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, תקיפה, התחזות לאחר, וכאמור, לחובתו שתי הרשעות בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית. אלה מחזקים את המסקנה שמסוכנותו של המשיב רבה ביותר, אין להבטיח את הציבור מפניה בחלופת מעצר, והיא מצדיקה את הארכת המעצר.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב - 90 ימים, החל מיום 4.8.01 או עד למתן פסק דין במשפטו, הכל לפי המוקדם.