בש"פ 5865/20 מדינת ישראל נ. מוחמד סמואיל

מונחת לפני בקשה להארכת מעצר פיקוח אלקטרוני לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). ההארכה מבוקשת היא ל-90 יום, החל מתאריך 26.8.2020; או עד למתן פסק-דין בת"פ 23015-06-19, לפי המוקדם מבניהם. הסניגור התנגד לבקשה תוך תיאור הקשיים הכלכליים והנפשיים שפוקדים את המשיב, בהיותו במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני לתקופה של כחצי שנה, לאחר שהיה במעצר מאחורי סורג ובריח קודם לכן.

1.

שניים השיקולים הרלוונטיים לבקשה מעין זו, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. האחד, רמת המסוכנות של המשיב. השנייה, התקדמות המשפט. השיקול הראשון מתמקד בציבור והשני בנאשם, אם כי יש אינטרס ציבורי כי ההליך בעניין אדם המוחזק במעצר טרם הורשע יסתיים תוך זמן ראוי.

כתב האישום המתוקן מייחס למשיב ביצוע עבירות נשק, שוד וכליאת שווא. על-פי העובדות שהוכחו לכאורה, המשיב הגיע חמוש בנשק לסניף בנק. לאחר סגירת הבנק ובאמצעות איומי אקדח, אילץ את עובדי הבנק להעביר סכום של למעלה מ-4.5 מיליון שקלים לחשבונותיהם של אחרים להם הוא חייב כספים.

המסוכנות ברורה ומדברת בעד עצמה. עסקינן בשימוש בנשק לביצוע שוד בנק בסכומים מפליגים, שמסכמים חובות של המשיב לאנשים שונים. המשיב איים על חייהם של עובדי הבנק באמצעות נשק טעון המכוון לראשם. המשיב אף נבדק על-ידי הפסיכיאטר המחוזי, שקבע כי הוא לא סובל ממחלת נפש אלא בעל קווי אישיות אנטי-סוציאליים; על כן, קבע, הוא אחראי למעשיו ואף כשיר לעמוד לדין.

אשר לקצב המשפט, אכן, דברי בא-כוח המדינה מעלים כי מדובר בעיכוב משמעותי בשמיעת משפטו של המשיב. ואולם, עיון בחומר מגלה כי הדבר נובע מהחלטות המשיב שביקש דחיות שוב ושוב, והחליף את בא-כוחו מספר רב של פעמים מזה למעלה משנה. לפני כשלושה חודשים אף מסר הסניגור דאז הודאה ביחס לכל העובדות בכתב האישום, אך יומיים לאחר מכן הוגשה בקשה לתיקון פרוטוקול כאשר צוין כי המשיב לא הסכים לכך; ושוב ביקש המשיב להורות על החלפת ייצוג.

2.

סיכומו של דבר, יש לתת את הדעת לשני השיקולים הרלוונטיים לבקשה שכזו. עולה כי המסוכנות גבוהה; והגם שמבחינה אובייקטיבית, קצב המשפט אינו משביע רצון – מצב זה עומד לפתחו של המשיב. לכך נוסיף כי מדובר בהארכה ראשונה של מעצר הפיקוח האלקטרוני.

סוף דבר, הנני נעתר לבקשה להארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני ומורה כי הנאשם ישהה במעצר כאמור לתקופה של 90 יום, החל מיום 26.8.2020; או עד למתן פסק דין בהליך העיקרי, לפי המוקדם מבניהם.