בש"פ 5885/11 מדינת ישראל נ. אורן גולן

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוחסה למשיב שורה ארוכה של אישומים להם מכנה משותף – עבירות מרמה אותן הוא ביצע בין השנים 2009-2006. נטען, כי הוא נהג לרכוש סחורה, לעיתים תוך שימוש בזהות שאולה, וכנגדה מסר שקים מזויפים או ללא כיסוי. בדרך זו הגיעה לידי המשיב סחורה בסכום כולל של כ-650 אלף ש"ח, אותה מכר לצדדים שלישיים ואת תמורתה שלשל לכיסו. כמו כן, נטען כי המשיב נקט בדרכים שונות כדי להקשות על הנושים המרומים לאתרו, ובין היתר, החליף כתובות ומספרי טלפון בתדירות גבוהה. להשלמת התמונה אוסיף, כי חלק מהאישומים המיוחסים עתה למשיב נכללו בכתב אישום אחר שהוגש לבית המשפט השלום באשקלון בשנת 2008, אולם מששוחרר המשיב בערבות אבדו עקבותיו, ועל כן נמחק אותו כתב האישום והוא הוכרז עבריין נמלט.

עם הגשתו של כתב האישום הנוכחי, עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. נטען, כי בידיה ראיות להוכחתם של האישומים, וביניהן, הודאות שנרשמו מפיו של המשיב עצמו. בנסיבות אלו, נטען, קמה עילת מעצר לפי סעיפים 21(א)(1)(א) ו-(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו- 1996, עקב סכנתו של המשיב לציבור והחשש כי ישוב וימלט מאימת הדין. קודם שהכריע בית המשפט המחוזי בבקשת המדינה, הונח בפניו תסקיר מעצר בו הובעה הדעה כי אין בחלופת המעצר שהוצעה (מעצר בית מלווה בפיקוח של בני משפחת המשיב), כדי לצמצם את הסיכון שהוא יחזור וימעד. חרף זאת, הורה בית המשפט המחוזי על שחרור המשיב למעצר בית, הואיל ובמהלך הדיון הוצעה ערבה נוספת, אמה של אשתו, קרימינולוגית במקצועה, ממנה התרשם השופט המלומד כי תוכל לפקח על תנועות המשיב.

על החלטה זו משיגה המדינה בפני, וסבורני כי הדין עמה. המערער חטא באופן שיטתי בשורה של עבירות מרמה שלוו בתעוזה לא מבוטלת ותחכום. יתרה מכך, אף שידע כי הוגש נגדו כתב אישום קודם בגין עבירות אותן ביצע בשנת 2006 (אישומים 1 ו-11), הוסיף המשיב לבצע, בשנים 2008 ו-2009, עבירות רבות מאותו סוג (אישומים 2-10). זוהי התנהגות המלמדת על החוטא בה כי נשקפת ממנו סכנה מופלגת לציבור שעה שהוא מתהלך חופשי, וכן שאימת הדין ממנו והלאה. בנסיבות אלו לא שוכנעתי כלל ועיקר כי ראוי לתת אמון במשיב, וכצעד מניעתי שוב אין מנוס ממעצרו עד תום ההליכים, וכך אני מורה.