בש"פ 5933/18 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

מונחת לפני בקשה להארכת מעצרם בפיקוח אלקטרוני של המשיבים בתשעה חודשים החל מיום 27.8.18, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ), או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 62486-05-17 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם מבניהם.

כתב האישום שהוכח לכאורה מייחס למשיבים – אב ובנו – ביצוע מעשה סדום באיומים תוך התעללות חמורה בקטין קרוב משפחתם, אחיינו של האב ובן דודו של הבן. העבירות שהוכחו לכאורה חמורות, והמסוכנות לכאורה עולה לא רק בשל נסיבותיהן, אלא גם מתסקירי שירות המבחן.

מצד אחד, המסוכנות לכאורה עומדת אפוא כנגד המשיבים; אך מהצד השני, קצב המשפט מעורר קושי. עד כה נשמעה עדות המתלונן על פני שלוש ישיבות. העיכוב בהליך נובע מקושי בשמיעת עדות הורי המתלונן, ומספר ישיבות נדחו עקב אי התייצבותם. הם אף נעצרו ושוחררו לאחר הפקדת ערבות להבטחת התייצבותם לעדות. בהמשך, אביו של המתלונן נעצר שוב לצורך הבטחת התייצבותו. הוא הסביר זאת לנוכח מצבו הרפואי. עד עכשיו נשמעה עדותו של אב המתלונן, וחקירתו הנגדית טרם הסתיימה. האב הסביר כי מופעלים עליו לחצים כבדים. הסנגור טען כי אין בסיס להטיל את האחריות לעיכוב על המשיבים, ויש להקל בתנאי מעצרם, עת מדובר בבקשת ההארכה השלישית.

2.

במסגרת בקשה זו יש לתת משקל רב לכך שמדובר במעצר בפיקוח אלקטרוני ולא במעצר מאחורי סורג ובריח. רב הפער מבחינת חוויות העצור ומבחינת הפגיעה בחזקת החפות בין שני המצבים. לצד זאת, אף מעצר בפיקוח אלקטרוני מעצר הוא, ויש לשקול גם עניין זה על פי קצב המשפט.

עולה כי נקבע דיון המשך ליום 6.9.18, אך הסנגור הסביר כי תאריך זה לא תואם איתו, והוא אמור להופיע בדיון אחר באותו היום, בגדרו מופיעים סנגורים אחרים ומרשו נעצר עד לסיום ההליכים. על כן, הוא יאלץ לבקש דחייה. עוד הוא הדגיש כי מלכתחילה הדיון היה קבוע לנובמבר. דומה כי בהינתן ההיסטוריה של אי התייצבות הורי המתלונן, אין זה "בריא" שעדותם לא תסתיים בהקדם האפשרי. זאת בהתחשב במצב ההורים, בחששות מכיוונים שונים ובמצב התיק. לשון אחר, חשוב לסיים בהקדם את עדות ההורים מטעמים שונים, ועל פי התמונה הכללית מסתבר כי אז ניתן יהיה להתקדם בצורה משמעותית בשמיעת התיק. בכך איני מתעלם מדברי הסנגור, לפיהם בוטלו מספר ישיבות. עם זאת, בראייה הכוללת, אינני סבור כי על פי השיקולים של סעיף 62 לחוק, יש מקום לדחות את הבקשה.

עוד הסנגור ציין כי מרשיו לא הפרו את תנאי השחרור וכי חוזקה של עדות המתלונן נחלש בעקבות החקירה הנגדית שבוצעה. אבהיר כי אינני מביע דעה בעניין, פרט לכך שאין בהחלטה זו למנוע מהסנגור להגיש בקשה לעיון חזור, אם יבחר בכך. בחזרה לבקשה, נראה כי יש לערוך מאמץ כאמור, לסיים במהירות האפשרית את שמיעת העדים, אך אינני סבור כי האיזון השתנה בשלב זה לטובת שחרור המשיבים.

3.

סוף דבר, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בפיקוח אלקטרוני בתשעים ימים, החל מיום 27.8.18 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 62486-05-17 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם מבניהם.