בש"פ 5934/18 מדינת ישראל נ. משה בן נוב

1.

מונחת לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, החל מיום 20.8.18,

או עד למתן פסק דין בת"פ 44674-11-17, לפי המוקדם מבניהם.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום לבית משפט השלום ברמלה, הכולל 9 אישומים ומספר רב של עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, התחזות כאדם אחר, גניבה וכן עבירות לפי פקודת מס הכנסה.

הסנגורית התנגדה לבקשה, והתייחסה לאפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני. עוד הבהירה כי הוגשה בקשה לעיון חוזר בדבר מעצרו של המשיב, אשר הדיון בה קבוע ליום ראשון הקרוב. במסגרת ההליך אף הוגש תסקיר, ושירות המבחן עתיד להגיש תסקיר משלים.

2.

בבקשה מעין זו השיקולים הרלוונטיים הם קצב המשפט ומסוכנות המשיב. הראשון נועד לשמור על זכויות הנאשם, והשני על האינטרס הציבורי. באשר לקצב המשפט, עולה כי נקבעו שני מועדים בחודש ספטמבר (13.9.18, 20.9.18), ובאת כוח המדינה הדגישה כי נותרו מספר עדי תביעה, אך חלקם עדים טכניים. לכך הסכימה הסנגורית. בנסיבות העניין, ובהינתן היקף התיק – נראה ששיקול קצב המשפט תואם את עמדת המדינה. באשר למסוכנות, די לומר כי מעבר להיקף העבירות ושיעורן, המוערך במיליוני שקלים אף אחרי תיקון מסוים של כתב האישום, המשיב עבר לכאורה את העבירות המיוחסות לו בעוד תלויים ועומדים נגדו שלושה מאסרים על תנאי, ובעוד הוא מרצה עונש של עבודות שירות בגין תיק אחר.

התמונה המצטיירת היא שדינה של בקשה זו להתקבל. עם זאת, אין בכך הבעת עמדה באשר לבקשה לעיון חוזר התלויה ועומדת בפני בית משפט השלום.

3.

סוף דבר, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום, החל מיום 20.8.18,

או עד למתן פסק דין בת"פ 44674-11-17, לפי המוקדם מבניהם.