בש"פ 5936/06מדינת ישראל נ. מוחמד כלף

1.זוהי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינו (תפ"ח 1166/05).

2.כתב האישום מייחס למשיב עבירות של סיוע לאויב במלחמה, מגע עם סוכן חוץ, החזקת נשק ללא אישור כדין, קשירת קשר לסייע לאויב במלחמתו וניסיון לעסקה אחרת בנשק.

העובדות, על פי כתב האישום, מתארות מספר אירועים: במהלך השנים 2001-2003 העסיק המשיב את ואאל זקלה, תושב טול-כרם (להלן – ואאל ), שבחלק מתקופה זו אף התגורר אצל המשיב. במהלך תקופה זו, מסר המשיב לואאל 5 אקדחים על מנת שיתקנם. זה האחרון ניקה אותם, תיקנם, הכשירם לשימוש ומסר אותם חזרה למשיב. במהלך שנת 2004, ביקש המשיב לרכוש מואאל חמישה רובי 16- M , על מנת למכרם בתחומי מדינת ישראל. עסקה זו לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל. במהלך שנת 2005, העביר המשיב לואאל, אשר הצטרף בינתיים לארגון החמאס, חומרי חבלה, כשהם מוסתרים בתוך שלוש שקיות סוכר במשקל ק"ג כל אחת. כתב האישום מוסיף, כי באמצעות חומרי חבלה אלו הכין ואאל 9 מטענים, אשר לפחות אחד מהם הושלך לעבר סיור של צה"ל. עוד מציין כתב האישום, כי במועד מאוחר יותר, הסכים המשיב לבקשתו של ואאל להעביר לו חומרי חבלה שונים. גם עסקה זו לא יצא אל הפועל, בשל מעצרו של ואאל.

3.כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 20.10.2005. ביום 10.11.2005 החליט בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 6.2.2006 הגיש המשיב בקשה לעיון מחדש בהחלטה על מעצרו, בעיקר על רקע קביעת מועדים לשמיעת הראיות במשפטו – רק לחודש ספטמבר 2006. כעבור שבועיים דחה בית המשפט בקשה זו, בנימוק שחלופת מעצר אינה יכולה בשום פנים ואופן להפיג את המסוכנות המתגלה מהעבירות המיוחסות למשיב.

4.בבקשתה מטעימה המדינה כי מדובר בעבירות בטחוניות חמורות ובמסוכנות מובהקת. המדינה מבהירה כי הראיות טרם נשמעו בתיק העיקרי, בשל משפטו של ואאל, המתנהל במקביל בבית דין צבאי, מה שמונע את העדתו נגד המשיב בטרם סיום משפטו שלו. המדינה מוסיפה, כי קיים סיכוי שמשפטו של ואאל, הקבוע להוכחות ליום 24.7.2006, יסתיים בהסדר, כך שמשפטו של המשיב לא צפוי להימשך מעבר לשלושת המועדים שנקבעו לחודש ספטמבר.

ב"כ המשיב טוען, לעומתה, כי הארכת מעצר לפי סעיף 62 חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, היא בבחינת חריג, ולא הכלל. הוא מפנה לכלל הקבוע בסעיף 61 לחוק, לפיו, באין הכרעת דין בתוך 9 חודשים מיום הגשת כתב האישום, ישוחרר נאשם מהמעצר, שהוחזק בו כל אותה תקופה. ב"כ המשיב גורס כי נעשה שימוש רב מדי בחריג, שעה שראוי להשתמש בו "בצורה מדודה ושקולה". כן הוא טוען, כי אף אם ההתקדמות האיטית של המשפט אינה נעוצה בהתנהלות התביעה, עדיין יש להביא איטיות זו בחשבון, וכי העומס של מערכת בתי המשפט אינו יכול להתגלגל לפתחו של המשיב, שהרי מדובר בשלילת זכותו לחירות של מי שמוחזק עדיין כזכאי.

5.דינה של הבקשה להתקבל. מדובר בעבירות בטחוניות חמורות, המעידות על מסוכנותו הרבה של המשיב. לאור מסוכנות גבוהה זו, העובדה שההליך נגד המשיב מתארך בשל כך שלא ניתן להעיד את שותפו לעבירות, אף שיש להתחשב בה, אין בה די כדי להטות את כף המאזניים לעבר שחרורו של המשיב. באיזון שבין זכויותיו של המשיב – הגם שחשובות הן, ודאי כל עוד נהנה הוא מחזקת החפות – לבין זכות הציבור לבטחון, גוברת זו האחרונה בנסיבות העניין.

6.אני נעתר אפוא לבקשה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 20.7.2006, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1166/05 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.