בש"פ 5937/20 אורן עזרא נ. מדינת ישראל

מונח לפני ערר על מעצר עד תום ההליכים לפי החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 24.8.2020 (מ"ת 10265-06-20; כב' השופט ע' דרויאן-גמליאל ). במובנים מסוימים, זהו גלגול שני. בית משפט קמא הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים (החלטה מיום 3.8.2020), ועל כך הגיש הסניגור ערר. העניין נידון בפני (בש"פ 5467/20). בפתח הדיון הודיעו הצדדים, מיוזמתם, כי המדינה מסכימה להצעת הסניגור כי התיק יוחזר לקבלת תסקיר משלים, שיבחן את האפשרות של מעצר באיזוק אלקטרוני. כך, לנוכח נכונות בית משפט קמא לקבל תסקירים ביחס לנאשמים אחרים בפרשה. בית המשפט המחוזי חזר על החלטתו.

1.

הסניגור מעלה מספר טענות נגד החלטת בית המשפט המחוזי, מושא ערר זה. האחת , כי ההנמקה המהותית קצרה ביותר, בהיותה עומדת על מספר שורות. השנייה , כי שירות המבחן המליץ על החלופה של מעצר באיזוק אלקטרוני, המלצה שלה בית המשפט לא נתן מספיק משקל.

השלישית , גישת בית המשפט המחוזי, אם תתקבל, תביא לדחיית האפשרות של איזוק אלקטרוני בכללותה. באת-כוח המדינה תומכת בהחלטת בית משפט קמא.

על-מנת להכריע בערר, יש לבחון האם טעה בית המשפט המחוזי במסקנתו. כתב האישום מייחס לעורר עבירה של סחר בסם מסוכן. על-פי עובדות כתב האישום, שהוכחו לכאורה, העורר מכר, יחד עם נאשמים אחרים, בשתי הזדמנויות סם מסוג קוקאין לסוכנים משטרתיים, במשקל כולל של כ-800 גרם, וזאת תמורת כ-200,000 ש"ח.

עסקינן בסחר בסם קשה, בכמות גדולה מאוד. אמנם, אין למשיב עבר פלילי, התסקיר שניתן בעניינו כולל ההמלצה חיובית ונמצאו מפקחים מתאימים. יחד עם זאת, אין לומר כי טעה בית המשפט המחוזי בסוברו כי לנוכח המסוכנות שעולה מנסיבות העבירה, לא ניתן למצוא חלופה ראויה למעצר, ואף על דרך איזוק אלקטרוני. ואכן, הפסיקה מתייחסת בחומרה בסוגיית מאסר עד לסיום ההליכים, ביחס לאדם שהוכח לכאורה כי ביצע עבירות סחר בסמים, מהסוג והכמות הרלוונטיים. הגם ששירות המבחן המליץ על החלופה, בתסקיר מופיעים סימני שאלה מסוימים ביחס לאישיותו של העורר. הסניגור התייחס לנאשם אחר בפרשה ששוחרר למעצר בית (יוסף אלחרר במ"ת 10459-06-20), הגם שמואשם בעבירות דומות. עם זאת צודקת באת-כוח המדינה כי עיון בהחלטת בית המשפט בעניין זה מגלה כי בית המשפט ראה את נסיבות המעשה והעושה בעין אחרת. מבלי להביע עמדה לגבי החלטת בית המשפט באותו העניין, לנוכח הנמקת ההחלטה, לא הייתי אומר כי היא מקימה עילת הפליה בינו לבין העורר.

2.

סוף דבר, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט מגלה טעות בדין, והנני מורה על דחיית הערר.