בש"פ 5946/16 מדינת ישראל נ. עבד אל עזיז מרעי

1.לפניי בקשה לעיין בתיק בית המשפט (לשם עריכת תחקיר).

המבקשת-מדינת ישראל אינה מתנגדת לבקשה, בכפוף לכך שמבקש העיון יפקיד התחייבות להימנע ממסירת פרטים הפוגעים בפרטיותם של הנוגעים בפרשה שבמוקד ההליך. לעומת זאת המשיב מתנגד לבקשה, בציינו כי הוא מבקש "לשמור את פרטיות התיק" וכי "אין הוא מעוניין כי הדברים יפורסמו ברבים מחשש לפגיעה בו ו/או במשפחתו".

2.לאחר עיון בחומר שבתיק החלטתי להיעתר לבקשה (בכפוף להפקדת התחייבות מתאימה).

אזכיר כי הכלל הנגזר מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע הוא כי יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט "אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433, 437 (2000). כן ראו בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה, עמרם מצנע , פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). עוד אזכיר כי כנגזרת של עיקרון זה נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית, ואילו על המתנגד לבקשת עיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתיר את העיון, ועליו להעלות בהקשר זה טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילתו (ראו: ראו בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים , פסקאות 24-26 (8.10.2009)). כן הודגש בפסיקה כי אין די בהקשר זה בטענות כלליות, וכי על המתנגד לעיון להעלות הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (22.8.2005)).

בענייננו לא הרים המשיב - אשר טען בלקוניות כי הוא מבקש לשמור על פרטיותו - את הנטל הכבד המוטל על המתנגד לעיון בתיק בית המשפט, אשר הדיון בו התנהל בדלתיים פתוחות (ויצוין כי גם הדיון בערכאה הדיונית התנהל בדלתיים פתוחות). יודגש בעניין זה כי המשיב לא הפנה לכתב בי-דין קונקרטי או למסמך קונקרטי כלשהו המצוי בתיק אשר עיון בו יפגע בפועל בפרטיותו או באינטרס לגיטימי אחר שלו, ועל כן לא הוכיח כי יש למנוע עיון בתיק, או בחלק ממנו.

מטעמים אלו הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

יחד עם זאת בנסיבות העניין יותנה העיון בכך שמבקש העיון יפקיד התחייבות להימנע ממסירת פרטים הפוגעים בפרטיות המעורבים בפרשה. בכפוף להפקדה כאמור יותר העיון המבוקש.

העיון ייערך במזכירות בית-המשפט בהתאם לנוהל המקובל.