בש"פ 5946/99 באסם סלאמה נ. מדינת ישראל

בבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של עשיית עסקה בסם מסוכן וקשירת קשר לביצוע פשע. על פי כתב האישום , במהלך שנת 1999 קשרו שני אזרחי קולומביה השוהים בישראל, רוחאס הררדו והרולד טורו ( להלן בהתאמה:

השניים או טורו או רוחאס ), יחד עם אחר השוהה בקולומביה, קשר ליבוא שלא כדין של חצי קילוגרם סם מסוכן מסוג קוקאין לישראל. לאחר שהשניים ייבאו כרבע קילוגרם קוקאין, נפגשו השניים עם העורר, על מנת לקשור עמו קשר למכירת הסם בישראל. על פי תוכניתם של העורר והשניים, תפקידו של העורר היה לאתר קונה לסם אותו ייבאו השניים לישראל.

על פי כתב האישום, במהלך הפגישה האמורה, קיבל העורר דוגמה מהקוקאין אותו רצו השניים למכור, על מנת שיציג אותה בפני קונה עתידי. כמו כן, סיכמו העורר ורוחאס מה המחיר אותו יקבלו השניים עבור הסם ומה תהיה עמלת העורר. העיסקה עם הקונה העתידי נועדה להתבצע בתאריך 15.8.99 בירושלים, אך סוכלה עקב מעצרו של העורר והשניים על ידי משטרת ישראל, ותפיסת הסם.

בית המשפט המחוזי מצא כי:

"יש בחומר הראיות שבידי המאשימה כדי לשמש ראיה לכאורה לביצוע העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום, וזאת לאור הודעותיו של רוחאס במשטרה ... כאשר להודעות יש 'חיזוק', הן על ידי הודעת השותף השני ביבוא הסם הוא הנאשם 1 בת"פ 268/99 ( להלן: טורו ) והודעת אשתו, התומכת בעובדת קיומו של הנאשם כמפיץ מקומי של הסם".

עוד מצא בית המשפט המחוזי, כי יש בחומר הראיות כדי להצביע על יסוד סביר להניח כי העורר יימלט מהשפיטה או מריצוי עונשו, וזאת לנוכח התעלמותו בעבר של העורר מצו עיכוב יציאה מהארץ, אשר ניתן במסגרת כתב אישום הוגש נגדו בבית משפט השלום, ובהתחשב במקום מושבו ברמאללה, כפי שהצהיר עליו בהודעותיו במשטרה. בית המשפט המחוזי מצא כי לא קיימת חלופת מעצר שיש בה כדי להבטיח את התייצבותו של העורר למשפט ולריצוי עונשו אם יורשע. כיוון שכך, האריך בית המשפט המחוזי את מעצרו עד לסיום ההליכים נגדו בתיק הנ"ל.

על החלטה זו הוגש הערר הנוכחי.

על אף כל טענותיו של בא כוח העורר, נחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים כי אכן ישנן ראיות לכאורה כנגד העורר, אותן ניתן למצוא בהודעותיהם של טורו ושל רוחאס במשטרה.

ככל שהדבר נוגע לחלופת מעצר, הרי שהמעשים המיוחסים לעורר מקימים חזקת מסוכנות על פי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-. וכפי שנאמר:

"בית משפט זה חזר ואמר פעמים רבות כי המאבק בסחר בסמים מקיף את כל החוליות השותפות בסחר זה, ובהם גם בלדרים, מחזיקים ומפיצים של הסם, ולא רק סוחרים ויזמים. ככלל, יש לראות בכל אחת מחוליות אלה גורם שנשקף ממנו סיכון לציבור" (בש"פ 5616/00

ליאת קשמה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, בעמוד 3 להחלטה).

חזקת המסוכנות לציבור לא נסתרה, ועל כן דין הערר להדחות.

הערר נדחה.