בש"פ 5959/05 אנדריי קרמרנקו נ. התובע הצבאי הראשי

בפניי בקשה להארכת מועד.

הבקשה הוגשה ביום 21.6.05. היא מתייחסת לגזר דין שהושת על המבקש ביום 20.4.05 על ידי בית הדין הצבאי לערעורים. פרק הזמן להגשת בקשת רשות לערער על פסק הדין האמור הוא 30 ימים (סעיף 440 ט' לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955). יוצא, כי הבקשה שבפניי נגועה באיחור של כשלושים ימים. הסיבה לאיחור זה לא הוסברה כלל, אף שהמבקש מיוצג. במצב דברים זה, גם על פי הגישה הנוהגת המקלה באופן יחסי עם בקשות למתן ארכה בתחום הפלילי, נוכח עיגונה של הזכות לחירות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לא הונחה תשתית מספקת למתן ארכה. הדברים אמורים ביתר שאת, נוכח היעדרן, על פני הדברים, של טענות ממשיות המצביעות על חשיבות כללית בדיון במקרה המסויים. במצב זה, יוצא כי גם מצד סיכויי ההליך, לא ניתנה סיבה מספקת לארכה.

לפיכך, הבקשה נדחית.