בש"פ 5968/09 מנסור נעימה נ. מדינת ישראל

1.

העורר נעצר על ידי אנשי משטרה ביום 18.7.09. למחרת היום הוא הובא להארכת מעצר בבית משפט השלום בחיפה. בית המשפט החליט לשחררו למעצר בית מלא עד ליום 23.7.09. המשיבה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה, שהחליט אתמול, 20.7.09, לקבל את הערר ולהאריך את המעצר עד ליום 23.7.09 שעה 14:00. העורר מלין על כך שמעצרו הוארך על ידי בית המשפט המחוזי.

2.

ביום 18.7.09 נקראו אנשי משטרה לבית מסוים בחיפה בעקבות דיווח על אירוע ירי. השוטרים מצאו את העורר, יחד עם אנשים נוספים, על גגו של בית. על פי האמור בבקשת המעצר ובהודעותיהם של השוטרים, הוציא העורר מכיס מכנסיו אקדח והשליכו. הוא אף התנגד למעצר. הוא הסית אנשים אחרים שהיו במקום להתיז מים על השוטרים ועל האקדח. כמו כן, הוא אמר לשוטרים שלא ימצאו טביעות אצבע על האקדח. כאמור, בית משפט השלום החליט להורות על שחרור למעצר בית. הוא עשה כן לאחר שקבע שקיים חשד סביר לביצוע עבירות של נשיאת נשק שלא כדין, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

3.

העורר קובל על החלטתו של בית המשפט המחוזי. בין היתר טוען הוא, כי בית המשפט הציע שיוסכם כי המעצר יוארך עד ליום 22.7.09, ואילו כאשר הסניגור לא הסכים להצעה הורה, בסופו של דבר, שהמעצר יוארך ביום נוסף, היינו עד ליום 23.7.09. כמו כן נטען, כי בנסיבות העניין, וכאשר מעורבים אחרים לא נעצרו כלל או נעצרו ושוחררו, לא היה מקום להאריך את המעצר.

4.

בדיון היום נמסר לי על ידי באת כוח המשיבה, כי בכוונת המשטרה לקיים חקירה קצרה נוספת של העורר מחר בבוקר, וכי מיד לאחר מכן מתכוונת המשטרה להגיש כתב אישום יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

5.

נראה לי כי ראוי להותיר על כנה את החלטתו של בית המשפט המחוזי. כאמור, קיים חשד סביר לגבי העבירות שצוינו. יש להוסיף על כך, כי לחובתו של העורר הרשעה בעבירה של החזקת תחמושת, ותלוי מעל ראשו מאסר על תנאי בן 6 חודשים. אין צורך להידרש עתה לשאלה האם המאסר המותנה הינו בר-הפעלה. די בכך שמדובר בהרשעה קודמת בעבירה בעלת אופי דומה לעבירה בה צפוי העורר להיות מואשם. משהסתבר כי כתב האישום אמור להיות מוגש מחר, ועל הרקע הגורמים הנוספים שצוינו, דין הערר להידחות.

6.

לא אוכל לסיים החלטה זו בלא להתייחס לדברים מסוימים שנכתבו על ידי הסניגור בערר שהוגש לבית משפט זה. בסעיף 8 להודעת הערר נאמר כדלקמן:

"למצער, העורר יוסיף ויטען כי, עם כל הכבוד, החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מעוררת שאת [כך!] נפש".

דומה שאין צורך להוסיף דבר לגבי התנסחות כה מרחיקת לכת, ועושה אני שימוש בלשון המעטה. נראה לי שאין מנוס אלא לבקש מן הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה שיבחן כיצד יש לפעול במקרה זה לגבי הסניגור.

7.

אשר על כן, הנני מחליט לדחות את הערר. העתק מהחלטה זו יישלח לוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה יחד עם העתק מהודעת הערר.