בש"פ 5971/02 טוני גנדור נ. מדינת ישראל

העורר נעצר יחד עם עוד ארבעה אחרים בחשד לביצוע עבירות חמורות. על-פי החשד, ביצעו החשודים עבירות של חטיפה, שוד, סחיטה בכוח ותקיפה בנסיבות מחמירות. הם חשודים בכך שחטפו אדם, הביאוהו לאזור בית הקברות שביפו והיכו בו על מנת שיצביע על ביתו של מי שחשדו בו כי פרץ לבית אחד מהם. לאחר ששחררו את אותו אדם, שבו העצורים ובהם העורר, לפי החשד, אל אותו אדם פעם נוספת, הכניסו אותו לתא מטען של רכב, נטלו ממנו את ארנקו, היכו בו והותירו אותו בתא המטען. הוא נמצא שם על ידי המשטרה כאשר הוא קשור. התובע הצהיר בבית המשפט כי עומדים להגיש כתב אישום כנגד העצורים, ועל כן ביקש להורות על מעצרם עד לאותו מועד.

בית משפט השלום בחר לשחרר את העורר חרף כל המעשים החמורים המיוחסים לו, זאת בעיקר בשל היותו חולה במחלת כליות ונתון לטיפול דיאליזה שלוש פעמים בשבוע. ערר שהגיש לבית המשפט המחוזי מטעם המדינה התקבל.

בית המשפט המחוזי לא התעלם ממצב בריאותו של העורר, אך סבר כי חרף מחלתו, הוא נטל חלק בשני מעשי תקיפה אלימים ומסוכנים המעידים על מסוכנותו. לפיכך, הורה על מעצרו עד למועד הגשת כתב אישום. בית המשפט המחוזי הביא בחשבון בהחלטתו את העובדה כי העורר מוחזק במרפאת הכלא ולא בתא מעצר. היום התברר כי שלטונות בית הסוהר דואגים להביאו לבית החולים לצורך קבלת טיפול הדיאליזה.

לא מצאתי פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שיש בו כדי להצדיק התערבות. המדובר במעצר לתקופה קצרה שבמהלכו עושים המשיבים את הנדרש לצורך מתן טיפול רפואי הולם לעורר. ראוי להניח גם, כי משיוגש כתב אישום, מחר, ומשיתבקש מעצרו של העורר עד תום משפטו, תישקל הבקשה לגופה, ובית המשפט יביא בחשבון בהחלטתו גם את העובדה שבשונה מן המעצר בו נתון העורר היום, עשוי מעצר עד תום ההליכים להיות ממושך הרבה יותר. בית המשפט יצטרך אז לבחון אם אכן ניתן להבטיח, כראוי, כי העורר לא ייפגע בבריאותו אם ייעצר. כמו כן ישקול בית המשפט את האפשרות לבחור בחלופת מעצר הולמת, שתקל על העורר.

בנתון לכל אלה נדחה הערר.