בש"פ 5986/18 מדינת ישראל נ. אשרף טחימר

1.

מונחת לפני בקשה שביעית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ), בתשעים יום החל מיום 22.8.18, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 5551-06-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מבניהם.

בבקשה מעין זו שתי אמות מידה עיקריות: האחת מסוכנותו לכאורה של המשיב; והשנייה קצב המשפט. הראשונה נועדה להגן על הציבור, והשנייה על זכויות הנאשם. אמת המידה הראשונה איננה מעוררת קושי בעניינו. הוכח לכאורה כי המשיב ביצע עבירות רצח, תקיפת קטין הגורמת חבלה חמורה, פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש. על פי כתב האישום המשיב החליט להמית את המנוחה. על מנת לממש החלטה זו הוא התפרץ לביתה, נטל סכין ממגירת המטבח ובעודה היא ישנה בחדרה הוא דקר אותה בצווארה, בפניה ובידה. המנוחה ניסתה להיאבק אך ללא הועיל. כל זאת עת בנה של המנוחה, כבן 11, ישן לצידה. הבן ניסה לגרום למשיב לחדול ממעשיו על ידי בעיטה ברגלו, אך המשיב דחף אותו לרצפה וגרם לו לחבלה בקרסולו. בן נוסף של המנוחה, שישן בחדר סמוך, התעורר מצעקות המנוחה, וכשפתח את הדלת תקף אותו המשיב וגרם גם לו לחבלה תוך שהוא מנסה לדקור גם אותו. המשיב נמלט מהבית כשהסכין בידו, והמנוחה מתה ממעשיו האלימים.

המקרה מגלם בתוכו מסוכנות רבה. במעבר ממבחן המעשה למבחן העושה, יצוין כי המשיב בעל 35 הרשעות קודמות, בגינן ריצה עונשי מאסר. עבירות אלו כוללות תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש, עבירות סמים, תקיפת שוטר, שוד וגניבה.

2.

בחינת אמת המידה השנייה, של קצב המשפט, מורכבת יותר. כאמור, עסקינן בהארכה השביעית. כתב האישום הוגש ביוני 2016. דהיינו, חלפו ממועד הגשתו מעל לשנתיים. עד כה התקיימו 29 דיוני הוכחות ונשמעו 41 עדים. נתונים אלה מבליטים את הדילמה בהכרעה. מצד אחד, נערכו לא מעט ישיבות ונשמע מספר לא מועט של עדים. מצד שני, המשפט עודנו בשלב של שמיעת עדי התביעה. כתב האישום כולל 70 עדים. עולה כי ישנה עוד דרך עד לסיום פרשת התביעה. בית המשפט קבע חמישה מועדי הוכחות נוספים, שניים באוקטובר, אחד בנובמבר ושניים בדצמבר.

עולה כי בית המשפט המחוזי מקדיש זמן לשמיעת המשפט וקובע מועדים רבים. אף הסנגורית הסכימה לכך. ואולם, יש ונכון בבקשה מעין זו לשים את הזרקור על מבחן התוצאה. אף אם עסקינן בתיק מורכב, כדברי הסנגורית, עו"ד סיגל עפרוני, מדובר בנאשם אחד וסיפור המעשה אחד הוא. התוצאה היא שחלפו כמעט 27 חודשים ולא ברור אם פרשת התביעה תסתיים בעוד כארבעה חודשים – והדבר מעלה קושי. למרות האמור, אינני סבור כי באיזון הכולל יש לשחרר את המשיב. במסגרת זו יש להתחשב בהתפתחות שמיעת הראיות. יודגש כי אך ממועד ההארכה האחרונה נשמעו כ-11 עדים. אולם, בד בבד המצב כפי שהוא איננו משביע רצון, חרף מאמצי בית המשפט המחוזי. יש לזכור כי תפקידו של בית המשפט העליון בבקשה לפי סעיף 62 לחוק, המוגשת לאחר תשעה חודשים בהם נמצא נאשם במעצר וההליך עודנו מתנהל, אינו רק לשחרר או לעצור נאשם – אלא אף לפקח על ההליך. בראייה זו, על בית המשפט המחוזי להוסיף לפחות מועד אחד עד סוף דצמבר, ולקבוע מספר מועדים נוספים בסמוך לכך. יש לערוך כל מאמץ לסיים את פרשת התביעה בתוך תקופה זו. כאמור, במבחן התוצאה המצב הנוכחי מעלה בעייתיות. הדבר יהיה נכון ביתר שאת אם גם בקרבה לשלוש שנות מעצר, תיק זה עדיין לא יחצה את הקו מפרשת התביעה לפרשת ההגנה.

3.

סוף דבר, ותוך הדגשת ההערה בפסקה הקודמת, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום החל מיום 22.8.18, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 5551-06-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מבניהם.