בש"פ 5996/22מדינת ישראל נ. יעקב סלמן

1.

לפניי בקשה ראשונה

להארכת מעצרו של משיב 2 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), ב-90 יום החל מיום 18.09.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 39631-12-21 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2.

יוער כי, ביום 07.09.2022 התקבלה הסכמתו של משיב 1 לבקשה להארכת מעצר, ועל כן, החלטה זו נוגעת אך לעניינו של משיב 2.

3.

ביום 19.12.2021 הוגש נגד המשיבים כתב אישום המייחס להם עבירות של הצתה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 448 וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); חבלה במזיד לרכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין; והזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין. בנוסף, כתב האישום ייחס למשיב 1 עבירות של ניסיון שידול להצתה לפי סעיף 448(א) וסעיף 33 לחוק העונשין; ניסיון שידול להיזק בזדון לפי סעיף 452 וסעיף 33 לחוק העונשין; והדחה בעדות לפי סעיף 246(ב) לחוק העונשין.

4.

על-פי עובדות כתב האישום, עדת התביעה בכתב אישום אחר שהוגש נגד משיב 1 (להלן: העדה ), בת זוגו לשעבר, הצהירה בפני משיב 1 על כוונתה להעיד אמת במשפטו. בהמשך לכך, גמלה בליבו של משיב 1 החלטה להניע את העדה לא להעיד במשפטו ולצורך כך פנה לאדם נוסף (להלן: השותף ) בבקשה שישלח אש ברכב הוריה של העדה.

עובר ליום 20.10.2021, פנה משיב 1 לשותף בבקשה כי ישלח אש בעסק לממכר מזון. משיב 1 מסר לשותף את כתובת העסק, ואת פרטי הרכב של העדה והשניים תיאמו את פרטי התשלום בגין ההצתה. בהמשך לכך, רכש השותף בנזין, וביום 20.10.2021 הגיע השותף לעסק – ובהגיעו גילה כי המקום סגור באמצעות תריס, וכי הצתת המקום כרוכה במאמצים רבים ועל כן החליט שלא לבצע את ההצתה. בהמשך לכך, שלח השותף למשיב 1 תמונות של העסק הסגור על מנת להוכיח כי יש קושי בביצוע ההצתה.

כאמור, עובר ליום 30.10.2021, פנה משיב 1 לשותף בבקשה כי ישלח אש ברכב הוריה של העדה. בהמשך לכך, פנה השותף למשיב 2 והציע לו סכום כסף בתמורה לביצוע ההצתה. ביום 31.10.2021, רכשו משיב 1 והשותף בנזין, ונסעו לבית הוריה של העדה – שם חנה רכבם. משיב 2 שפך בנזין על רכבם של הורי העדה, והציתו. עבור ההצתה קיבל משיב 2 מהשותף סכום כסף בסך שאינו ידוע.

5.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 26.12.2021 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, שם הסכים בא-כוח משיב 2 לקיומן של ראיות לכאורה, וביקש להפנות את מרשו לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו והורה לפסיכיאטר המחוזי להגיש חוות דעת בעניינו של משיב 2.

6.

ביום 10.01.2022 התקבלה חוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו של משיב 2, ממנה עלה כי נערכו בעניינו שלוש חוות דעת פסיכיאטריות בעבר, ונקבע בהן כי למשיב 2 קווי אישיות אנטי סוציאלית. עוד נקבע כי משיב 2 אינו סובל ממצב פסיכוטי, והוא מסוגל להבדיל בין מותר לאסור ולהימנע מביצוע עבירות, ולפיכך כשיר לעמוד לדין.

7.

בדיון ביום 11.01.2022, ביקש בא-כוח משיב 2 להפנותו לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר, ובית המשפט המחוזי נענה לבקשה זו.

8.

ביום 07.02.2022 הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של משיב 2, בגדרו צוין כי הלה מעורב בפלילים החל מנעוריו, בעל עבר פלילי מכביד, צורך חומרים פסיכואקטיביים ומתקשה להעמיק במצבו. אשר לחלופות המעצר שהוצעו, שירות המבחן ציין כי עולה מן המפקחות המוצעות גישה מטשטשת ביחס לנסיבות מעצרו ולמצבו של משיב 2, וכי הן הדפו כל ניסיון להעמיק ולבחון את גורמי הסיכון הקיימים. לפיכך, סבר שירות המבחן כי המפקחות המוצעות אינן מבינות את האחריות הנדרשת מהן בתפקיד בפיקוח, וכי אין לבוא בהמלצה על שחרור משיב 2 לחלופה המוצעת.

9.

בדיון מיום 08.02.2022 טען בא-כוח משיב 2 כי אין לקבל את הערכת שירות המבחן ביחס למפקחות המוצעות, וזאת מכיוון שהן לא נבחנו בצורה פרטנית כל אחת. בית המשפט המחוזי קבע כי תיערך חוות דעת לגבי היתכנות איזוק אלקטרוני בבית אמו של משיב 2.

ביום 14.02.2022 הוגשה חוות דעת כאמור, ובה נקבע כי אין מניעה למעצר באיזוק אלקטרוני, בכפוף להשלמת ההתאמות הנדרשות. ביום 22.02.2022, ולאחר התרשמות בית המשפט המחוזי מאמו של משיב 2 וממפקחת מוצעת נוספת, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של משיב 2 עד תום ההליכים.

10.

משיב 2 הגיש ערר נגד ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים, שנדון בבש"פ 1395/22 (השופט ע' גרוסקופף ). בדיון מיום 03.03.2022, חזר בו משיב 2 מן הערר תוך שנקבע כי יבצע מאמץ נוסף לאתר מפקחים מתאימים.

11.

ביום 31.03.2022 משיב 2 הגיש בקשה לעיון חוזר, בגדרה ביקש כי ייקבע דיון לצורך שחרורו לחלופת מעצר בעמותת "אכפת", ובהיעדר התנגדות מטעם המבקשת – הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר משלים בהקשר זה.

ביום 04.05.2022 הוגש תסקיר המעצר המשלים, ממנו עלה כי עמותת "אכפת" מהווה גוף פרטי אשר אין לשירות המבחן דרך אפקטיבית לבצע עליו פיקוח, וכי אנשי צוות העמותה לא מכירים את משיב 2. מכל אלה, שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של משיב 2.

בהמשך לכך, ולאחר דיון שנערך ביום 18.05.2022, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת משיב 2 לעיון חוזר.

12.

על החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשתו לעיון חוזר, הגיש משיב 2 ערר נוסף, ולאחר ששמע את הערות בית המשפט בדיון שנערך בבש"פ 3826/22 (השופט ע' גרוסקופף ), ביקש לשוב בו מן הערר. בהחלטתו מיום 14.06.2022 הורה בית משפט זה על הכנת תסקיר משלים, אשר יבחן את אפשרות שילובו של משיב 2 בחלופת מעצר שיקומית.

ביום 11.08.2022 התקבל תסקיר מעצר משלים בעניין משיב 2, ממנו עולה כי שירות המבחן שב והתרשם, כי משיב 2 נוקט בעמדה הגנתית ומתקשה להתבונן בצורה מעמיקה בקשייו. עוד נקבע בתסקיר כי בהינתן התרשמותו הקודמת ממערך הפיקוח האנושי המוצע למשיב 2, אין מקום לקבל חלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני.

הבקשה דנא

13.

בבקשה להארכת מעצר שלפניי נטען, כי מסוכנותו של משיב 2 נלמדת מכך שזאת הפעם השלישית בו יצא לפעולות הצתה נגד אנשים אשר אין לו כל סכסוך עמם, מתוך מניע של בצע כסף. עברו הפלילי של משיב 2 מכביד, וכולל שתים עשרה הרשעות קודמות לרבות בגין עבירות אלימות.

14.

אשר להתקדמות ההליך העיקרי, ציינה המבקשת כי האחריות להימשכות ההליכים, בין היתר, רובצת על כתפי המשיבים אשר ביקשו לדחות את מתן המענה לכתב האישום ואת הדיונים בעניינם מספר פעמים.

דיון והכרעה

15.

בדיון לפניי היום, 14.09.2022, לאחר שמיעת טענות באי-כוח הצדדים, קיבל בא-כוח משיב 2 את המלצת בית המשפט והסכים להארכת מעצרו כמבוקש בבקשה. זאת בשים לב לנסיבות המקרה, לרבות האמור בתסקיר המעצר האחרון שהוגש לבית משפט קמא, וכן בהינתן שבכוונת ההגנה לשקול עתירה לקבלת חוות דעת מטעמה, ולבחון חלופות מעצר אלטרנטיביות.

16.

משיב 2 בעצמו הביע הסכמה לכך לאחר שמשמעות הדברים הוסברה לו על-ידי בא-כוחו. על כן, אני נעתר לבקשה להארכת מעצרו של משיב 2, כמבוקש, לפרק זמן של 90 ימים החל מיום 18.09.2022 או עד מתן פסק דין בת"פ 39631-12-21 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.