החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 6003/97 ברכסיל אנדראוס כראם נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשים הגישו בקשה לרשות ערעור באיחור עקב טעות במנין ימי הפגרה, והגישו בקשה להארכת מועד. בית המשפט קבע כי הטעות אינה סבירה, שכן ימי הפגרה נכללים במנין הימים כברירת מחדל, והחריג בתקנה 529 אינו משנה זאת. הבקשה להארכת המועד נדחתה.

העובדות

המבקשים הגישו בקשה לרשות ערעור באיחור של כחודש ימים עקב טעות במנין ימי הפגרה. לאחר עשרה ימים הוגשה בקשה להארכת המועד. הטעם היחיד להצדקת האיחור היה הטעות במנין הימים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם טעות בנוגע למנין ימי הפגרה מצדיקה הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור באיחור?

הלכות

  1. 1

    טעות בחישוב מנין ימי הפגרה אינה טעות סבירה, שכן הכלל הוא שימי הפגרה באים במנין הימים, והחריג בתקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי אינו משנה זאת.

    ״טעות זו איננה סבירה, שכן כלל ידוע הוא כי ימי הפגרה באים במנין הימים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    גם טעות כנה אינה מספיקה להתגבר על הכלל בדבר סופיות הדיון, ויש לחרוג ממועד שנקבע רק משהוכחו טעמים טובים לכך.

    ״אין בכך כדי להתגבר על הכלל בדבר סופיות הדיון, על-פיו יש לחרוג ממועד שנקבע רק משהוכחו טעמים טובים לכך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ימי פגרה
  • רשות ערעור
  • סופיות הדיון
  • טעמים טובים
  • סדר הדין האזרחי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

6003/97

בפני:

כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי

המבקשים

:

1.

ברכסיל אנדראוס כראם

2.

חברת מעון נצרת בע"מ

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

הוגש/ה בקשה להארכת מועד (לנקיטת הליך)

בשם

המבקשים: עו"ד שושנה אטד

בשם

המשיבה: עו"ד אריה פטר

החלטה

טעות המבקשים בנוגע למנין ימי הפגרה הביאה להגשת הבקשה לרשות ערעור באחור של כחודש ימים. עשרה ימים לאחר מכן הוגשה הבקשה להארכת המועד שבפני.

הטעם היחיד שבפי המבקשים להצדקת האחור הוא, כי טעו כאמור במנין הימים. טעות זו איננה סבירה, שכן כלל ידוע הוא כי ימי הפגרה באים במנין הימים זולת אם המועד האחרון חל בעת פגרה (סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א1981-). תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- מהווה חריג

לכלל זה. גם אם אניח כי טעותם של המבקשים היתה כנה, אין בכך כדי להתגבר על הכלל בדבר סופיות הדיון, על-פיו יש לחרוג ממועד שנקבע רק משהוכחו טעמים טובים לכך. לא כך ארע בענין זה.

לכל האמור יש להוסיף, כי המדובר בבקשה לרשות ערעור, אשר סיכוייה להתקבל נמוכים מטבע הדברים (ראה: בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור ואח', פ"ד לו(3) 123).

אשר על כן החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ה בתשרי תשנ"ח

(26.10.97).

אורית

אפעל-גבאי, שופטת

ר ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97060030.

O02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טעות בחישוב מנין ימי הפגרה אינה טעות סבירה, שכן הכלל הוא שימי הפגרה באים במנין הימים, והחריג בתקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי אינו משנה זאת.
  2. 2גם טעות כנה אינה מספיקה להתגבר על הכלל בדבר סופיות הדיון, ויש לחרוג ממועד שנקבע רק משהוכחו טעמים טובים לכך.