בש"פ 6012/11 מדינת ישראל נ. זוהר אלקיים

א.

ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט רניאל) במ"ת 9862/07/11 מיום 5.6.2011, בה הוחלט על שחרור המשיב לחלופת מעצר.

רקע והליכים

ב.

נגד המשיב (יליד 1988) הוגש כתב אישום המייחס לו, לדניאל אוחנה (להלן הנאשם 2 ) וליוסף מלכה (להלן הנאשם 3 ) עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) ו-(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. כנטען בכתב האישום, ביום 22.6.2011 בסמוך לשעה 2:30 (לפנות בוקר) הגיעו השלושה יחד עם אדם נוסף (יצחק בן אברהם) ברכב ובאופנוע לתחנת דלק במתחם מגידו, בה עבד המתדלק מוחמד אבו בכר. המתדלק העיר לנאשם 3 על כך שהאחרון רוקן את תוכנו של פח האשפה על הכביש בתחנה. בתגובה תקפו השלושה ואדם נוסף את המתלונן בצוותא חדא, תחילה היכוהו באמצעות מקל או מוט, ובהמשך היכו אותו בעוצמה ובאכזריות באגרופים, הפילו אותו ארצה והמשיכו להכותו ולבעוט בו באכזריות בכל חלקי גופו. במהלך התקיפה עלה יצחק על האופנוע, וממרחק מטרים בודדים ירה באקדח אותו החזיק ללא רשות לעבר המתדלק. הקליע פגע בבטנו של הנאשם 3. ארבעת המעורבים ברחו מן התחנה, ובסמוך לכך הובא הנאשם 3 לטיפול רפואי. האירוע תועד במצלמות האבטחה שבתחנת הדלק. לחובת שלושת הנאשמים בתיק עבר פלילי, בדרגות שונות.

ג.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה למעצרם של המשיב ושותפיו עד תום ההליכים נגדם. ביום 15.7.2011 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, בה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה למיוחס לשלושה, והם הופנו לשירות המבחן. מתסקירי המעצר עלה כי המשיב היה מעורב לאורך זמן בפלילים; הוא אף ריצה שישה חודשי מאסר בגין עבירת הצתה; הסנקציות שהוטלו עליו בעבר לא הרתיעוהו; ונסיונות טיפוליים קודמים נכשלו. עם זאת, כיון שבשנתיים האחרונות הצליח המשיב לתפקד באופן תקין ויציב במישור התעסוקתי ולהימנע ממעורבות בפלילים, וחרף הסיכון להישנותה של התנהגות פורצת גבולות אם לא ישולב המשיב בהליך טיפולי, המליץ שירות המבחן על שחרור המשיב מן המעצר לבית דודתו בהרצליה תחת פיקוחה ופיקוח הוריו בשילוב איזוק אלקטרוני. ביום 17.8.2011 ניתנה החלטת בית המשפט לשחרר את המשיב בהתאם להמלצת שירות המבחן; הושתה הפקדה של 15,000 ₪ לכל מפקח. שני שותפיו נעצרו לעת הזאת, ולגבי אחד מהם – הנאשם 2 – ניתן לו להציע מפקחים לשחרור.

הערר

ד.

על החלטה זו של בית המשפט עוררת המדינה. נטען, כי התנהגותו האלימה והאכזרית של המשיב כלפי קרבן אקראי, עברו הפלילי המגוון ואף ריצוי מאסר בפועל, הפרות של תנאי שחרור ממעצר בעבר וכשלונם של נסיונות טיפול קודמים – כל אלה מעידים על מסוכנותו הרבה של המשיב, ועל כך שאין ניתן לתת בו את האמון הדרוש לצורך שחרור ממעצרו. עוד נטען, כי תנאי השחרור שהושתו עליו כיום דומים לאלה שהפר בעבר.

ה.

בדיון הוסיף עו"ד ד"ר רוסו וטען, כי המעשים הם תקיפה ברוטלית מעין "התפוז המכני" ללא סיבה וטעם, העדר אמפטיה לסבל הזולת ואלימות קשה; גם התסקיר מעיד על סיכון להישנות התנהגות דומה; והעבר הפלילי מלמד שמאסר בפועל לא הרתיע את המשיב מביצוע העבירה; הוא גם הפר בעבר הוראה חוקית. על כן, לשם שלום הציבור – כך נטען – יש להורות על מעצר המשיב, כשני שותפיו.

ו.

עו"ד אשכנזי טען למשיב, כי שני שופטי בית המשפט המחוזי סברו שיש מקום לשחרור, לאחר שהמשיב עלה מזה שנתיים וחצי על מסלול נורמטיבי; האירוע הנוכחי, שאין להקל בו, היה ספונטני. והמשיב – כך נטען – נגרר אליו בחוסר שיקול דעת. העבירות הקודמות נעברו ב-2007-2006; הפרת הוראה חוקית היתה לפני זמן רב. עוד נטען, כי נתבקשה ערבות חריגה של 30,000 ₪, והמדובר בחלופה מרוחקת.

הכרעה

ז.

עיינתי ושבתי ועיינתי בחומר שבתיק וכן בפסיקה שהציג המשיב. צפיתי גם בתקליטור המתעד את האירוע בחלקו ממצלמת התחנה. לא יתכן חולק על קיומה של עילת המעצר. השילוב בין המעשה הבזוי המיוחס למשיב לבין עברו הפלילי אינו יכול לטעת ספק באשר למסוכנותו. אפרט במקצת: אשר למעשה, על התנהגות עבריינית כלפי מתדלק נזדמן לי לומר (ע"פ 9647/09 שור נ' מדינת ישראל (לא פורסם), כי :

"שוד בתחנת דלק בשעות ליל ניתן להשוותו למשל, לשוד נהג מונית, שעל חומרתו עמד בית משפט זה לא אחת ולא שתיים, ורוב מלים אך למותר; הצד השוה ביניהם הוא הפגיעה במי שנכון לשרת את הציבור, לפרנסתו, גם באישון לילה, והוא חשוף לזדון הזולת. נהג המונית הוא בודד, וכך על פי רוב המתדלק הלילי".

ח.

אשר לעושה, בשנים 2007-2005, בגיל שבין 17 ל-19, הורשע המשיב במגוון עבירות של הצתת רכב מנועי במזיד, קשר לפשע, גניבה, הפרעת שוטר במילוי תפקידו (פעמיים) ותקיפת שוטר, שימוש ברכב ללא רשות (גניבת רכב בלשון פשוטה – פעמיים), איומים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, והחזקה לצריכה עצמית, חבלה במזיד ברכב וגניבה מרכב, והפרת הוראה חוקית (פעמיים). בין השאר נדון למאסר בפועל של 6 חודשים, לקנס ופיצוי, מאסר על תנאי ועוד. אכן, עבירתו האחרונה היא מלפני למעלה מארבע שנים, לאחר מכן היה נתון בהליכים שיפוטיים ולאחר מכן תיפקד במשך תקופה של כשנתיים באופן תקין, אך ככל הנראה המשיך – כפי שמוכיחה העבירה הנוכחית – להימצא בחברת שוליים.

ט.

עילת המסוכנות מתקיימת, איפוא, אך עדיין חזקה עלינו, גם אם עלול המשיב להיות צפוי לעונש מאסר, מצוות המחוקק בסעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, כי מעצר מאחורי סורג ובריח במהלך משפט יהא אך אם שוכנע בית המשפט "כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחרותו של הנאשם פחותה". בנסיבות אלה, ונוכח ה"חלון" בפעילותו הפלילית של המשיב במשך ארבע שנים, כשהיה נראה כאילו עלה על הדרך הישר, סבורני כי ניתן לשקול חלופת מעצר. על החלופה להיות הדוקה כדבעי, כדי לא לחשוף את הציבור לגחמות של המשיב.

י.

לא בלי התלבטות אינני פוסל את הדודה מרגו בן ישי כמפקחת, יש קושי, כפי שנאמר לא אחת, בפיקוח על-ידי בני משפחה הנוטים לגונן על העצור במעצר הבית. ואולם, לאחר ששירות המבחן ולאחריו בית המשפט המחוזי התרשמו שבידיה לפקח, תאושר - ותשומת לבה מופנית לאחריות הכבדה המוטלת עליה, ולהתחייבותה לדווח למשטרה על כל הפרה . ואולם, איני מאשר את האם כמפקחת נוספת (ואף לא את האב). זאת מבלי לפגוע חלילה בנורמטיביות האישית שלהם; ההורים לא הצליחו בעבר למנוע את עבירותיו של המשיב והפרת הוראות חוקיות, ויש קושי רב לראות באם מפקחת מציבה גבולות. הואיל והדודה מטבע המציאות תיאלץ לצאת מביתה, לא ישוחרר המשיב אלא לאחר שיאשר בית המשפט המחוזי מפקח או מפקחים אחרים, שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה, לפיקוח חלופי לדודה. מפקחים כאלה יוצעו בהקדם לשירות המבחן, ועם המלצתו – לבית המשפט. ההפקדה שקבע בית המשפט תחול על המפקחים, והם יפקידו גם ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ לכל אחד, וכך גם הדודה, בנוסף להפקדה במזומן. בנוסף לאיזוק האלקטרוני, יוטל פיקוח מעצרים של שירות המבחן, בשלב זה לשישה חודשים; תעוכב יציאתו של המשיב מן הארץ ויופקד דרכונו אם יש לו (ייבדק על-ידי בית המשפט המחוזי); והמשטרה תוכל לבוא לבדוק את קיום מעצר הבית בבית הדודה (על פי הרשום בפרוטוקול מעדות האם הכתובת היא רח' פורצי הדרך הרצליה, נוה עמל 61), ואף רצוי שתעשה כן. המשיב מוזהר כי מעצר הבית הוא מעצר בית מלא , ללא "הפסקות עישון", "טיולי התאווררות" או כל יציאה מפתח הבית בלא אישור בית המשפט. הוא גם יחתום על התחייבות עצמית בסך 15,000 ₪ ויפקיד 10,000 ₪ בעצמו. הערר מתקבל חלקית לפי האמור, והשחרור יהא לאחר אישור מפקח נוסף ומילוי התנאים האחרים.