בש"פ 6021/09 מדינת ישראל נ. סברי אבו עדרה

1.

בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מתנהל משפטו של המשיב. הוא מואשם, בגדרם של שלושה אישומים, בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, נהיגה ללא רישיון, אחזקת נשק, איומים, ירי באיזור מגורים והיזק בזדון. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המבקשת למעצר עד תום ההליכים. ערר שהוגש לבית משפט זה נדחה ביום 12.1.09. בעוד כעשרה ימים יחלפו תשעה חודשים של מעצר. הבקשה שבפניי הינה להאריך את המעצר בתשעים ימים.

2.

שני האישומים הראשונים נוגעים לסכסוך בין משפחתו של העורר לבין משפחה אחרת. האישום השני עוסק באירוע שהתרחש ביום 12.9.08. לפי האמור בכתב האישום, נהג המשיב בכלי רכב בכביש מסוים. באותה עת נסעו בני המשפחה האחרת ברכב אחר באותו כביש. המשיב הבחין בהם והתנגש עם רכבו ברכב האחר. בני המשפחה האחרת עצרו את רכבם וירדו ממנו, המשיב הוציא נשק שהיה בידו וירה מספר יריות באוויר. האישום השלישי עוסק באירוע שהתרחש ביום 23.9.08. המשיב הגיע ברכב לקירבת בית של בן המשפחה היריבה וירה לעבר רכב של אחד מבני אותה משפחה. האישום הראשון מתאר אירוע שהתרחש ביום 28.10.08. אנשי משטרה שנסעו ברכב משטרתי הבחינו במשיב כשהוא נוהג ברכב. אחד השוטרים ידע כי המשיב דרוש לחקירה לעניין האירועים הנזכרים. אנשי המשטרה סימנו למשיב לעצור וקראו לו במערכת הכריזה. המשיב, כך לפי כתב האישום, החל בנסיעה פרועה בניסיון להימלט מאנשי המשטרה. תוך כדי הנסיעה עקף המשיב כלי רכב, שנאלצו לסטות לצידי הכביש כדי למנוע תאונה. בשלב מסוים הצליחו השוטרים להיצמד עם רכבם לרכב בו נהג המשיב. הלה סובב את ההגה של מכוניתו במטרה לפגוע בשוטרים. הוא נגח את רכבם באמצעות רכבו. אחד השוטרים ירה מכלי נשקו באוויר. לאחר מרדף שנמשך כעשרים דקות, עצר המשיב את רכבו וירד ממנו והחל להימלט מן השוטרים על רגליו. אחד השוטרים הצליח ללכוד את המשיב.

3.

כתב האישום הוגש ביום 5.11.08. הוא כולל רשימה של למעלה מעשרים עדים. עד כה נערכו מספר ישיבות בהן נשמעו הוכחות. בדיון שנערך בפניי מסרה באת כוח המבקשת, כי התביעה תעיד שבעה עדים נוספים. לעת הזאת קבועות ישיבות לימים 3.9.09 ו-17.9.09. מסתבר, כי סיבות שונות תרמו לכך שעד כה לא הסתיים משפטו של המשיב. כך עולה כי חלק מחומר החקירה נמסר לסניגור באיחור. בשתי ישיבות שונות הובא המשיב לאולם בית המשפט באיחור. הפרוטוקולים מגלים, כי אף ההגנה תרמה להתארכותו של המשפט. כך, למשל, בישיבה מיום 2.4.09 הציע בית המשפט להוסיף ארבעה מועדים בחודשים אפריל ומאי שנה זו. הסניגור הודיע שהוא יכול להתייצב רק באחד מארבעת המועדים. דבר דומה אירע בישיבה מיום 24.5.09, כאשר הסניגור מסר שאינו יכול להתייצב באחד המועדים שהוצעו בחודש יולי 2009.

ראוי להזכיר נתונים נוספים שיש בהם כדי להשליך על ההכרעה. לבית המשפט המחוזי הוגש במסגרת הליכי המעצר תסקיר מעצר, שיש לומר לגביו כי אינו חיובי. נקודה נוספת הפועלת לחובת המשיב היא כי תלויים נגדו שני מאסרים מותנים בני הפעלה, האחד לתקופה של עשרה חודשים והאחר של שבעה חודשים.

4.

מאזן הנתונים שצוינו מטה את הכף, בסופו של דבר, לכיוון קבלתה של הבקשה. אכן, התנהלות המבקשת בכל הנוגע לחומר החקירה תרמה תרומה מסוימת לעיכובים בהתנהלותו של המשפט. העובדה שהמשיב הובא באיחור לאולם בית המשפט אינה יכולה, כמובן, להיזקף לחובתו. מנגד, אי הסכמה של סניגור לתאריכים מוקדמים המוצעים על ידי בית המשפט עשויה להוביל לקבלת בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. הנתון הנוסף שהכריע נוגע למאסרים המותנים התלויים נגד המשיב. מאסרים מותנים אלה, שהינם בני הפעלה, בצירוף מעשי העבירה המיוחסים לעורר בכתב האישום, מצביעים על סיכון לשלום הציבור ברמת כזו שקיימת הצדקה להארכת המעצר. יש לקוות, כמובן, שתקופת ההארכה תנוצל כהלכה על מנת להביא לסיום המשפט.

5.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 5.8.09, או עד למתן פסק דין בת"פ 8262/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.