בש"פ 6027/21 יהושוע מאירי נ. מדינת ישראל

1.

בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 1.9.2021, בעמ"ת 68070-08-21 (השופט ד' בן טולילה ), שבמסגרתה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע, מיום 29.8.2021, במ"ת 33816-02-21 (השופטת ר' טיקטין עדולם ). בגדרי ההחלטה האמורה, הורה בית משפט השלום, כי המבקש, משוחרר בחלופת מעצר, יעצֵר בפיקוח אלקטרוני. יחד עם הבקשה, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

2.

להחלטת בית משפט השלום מושא הבקשה, קדמו החלטות רבות לגבי מעצרו של המבקש, שאינן נדרשות להכרעה בבקשה שלפנַי. הנצרך לענייננו הוא זה: נגד המבקש, יהושוע מאירי, המתגורר ביישוב עומר, הוגש כתב אישום המייחס לו שורת עבירות אלימות נגד בת-זוגו. ביום 25.7.2021 הורה בית משפט השלום (השופט א' דורון ) על העברתו של יהושוע למעצר בפיקוח אלקטרוני (להלן:

ההחלטה הראשונה ). על החלטה זו בחר יהושוע שלא להגיש ערר. עוד באותו יום ניתנה החלטה נוספת על-ידי בית משפט השלום, ובגדרה נקבע כי נוכח קשיים בהעברתו של יהושוע למעצר בפיקוח אלקטרוני, בשל קליטה סלולרית ירודה ביישוב בו הוא מתגורר, "ישוחרר [יהושוע] בתנאים שנקבעו בעניינו וישהה במקום שאמור להיות בו [ב]מעצר בפיקוח אלקטרוני, בתנאים של מעצר בית מלא" .

3.

ביום 15.8.2021 נמסר על ידי יחידת מעוז – המפקחת על העצורים בפיקוח אלקטרוני – כי הוסרה המניעה הטכנולוגית, וכי היא מוכנה ומזומנה לפקח על מעצרו של יהושוע בפיקוח אלקטרוני, ככל שיוחלט על כך. ביום 29.8.2021 הורה בית משפט השלום (השופטת ר' טיקטין עדולם ), על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. נקבע, כי "כב' השופט אמיר דורון [...] הורה על מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני [...] מאז ועד היום בית המשפט הורה ליחידת מעוז שוב ושוב לבחון את ההיתכנות הטכנית [...] עד שלאחרונה נמצא כי ניתן [...] ליישם את ההחלטה" . עוד נקבע, כי אין לראות בהחלטה לשחרר את יהושוע בתנאים, בשל מניעה טכנולוגית להעברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני, כמי שבאה לשנות מן ההחלטה הראשונה. בית המשפט אף הפנה להחלטתו מיום 17.8.2021 (השופטת ש' חביב ) שבה צוין כי "[יהושוע] נמצא להלכה במעצר בפיקוח אלקטרוני" . בנסיבות אלו נקבע, כי בקשתו של יהושוע מהווה 'בקשה לעיון מחדש', וככזו, אין מקום להגשתה כעת, משחלף רק כחודש ימים מעת שניתנה ההחלטה הראשונה, שהורתה על העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני.

4.

על החלטת בית משפט השלום, הגיש יהושוע ערר לפני בית המשפט המחוזי. ביום 1.9.2021 דחה בית המשפט המחוזי את עררו של יהושוע. נקבע, כי דין טענתו של יהושוע, שלפיה לא היה מקום מלכתחילה להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני – להידחות על הסף. משחלפו 30 יום מעת שניתנה ההחלטה הראשונה, וערר על ההחלטה לא הוגש – שוב לא ניתן להשיג עליה. טענתו החֲלוּפִית של יהושוע, כי משעה ששוחרר בתנאים אין עוד מקום להחזרתו למעצר בפיקוח אלקטרוני – נדחתה אף היא. נקבע, כי ההחלטה הראשונה – בעינה עומדת, ואך חסד נטה בית משפט השלום עם יהושוע, שעה שאיפשר לו לשהות באופן זמני כמשוחרר בתנאי 'מעצר בית', וזאת רק נוכח העדר אפשרות טכנית להשמתו במעצר בפיקוח אלקטרוני. עתה, משהמניעות – הוסרו, והמסוכנות שנשקפת מיהושוע – עודנה גבוהה, אין מקום לסטות מההחלטה הראשונה, שקבעה כי יהושוע ישהה במעצר בפיקוח אלקטרוני.

מכאן הבקשה למתן רשות לערור שלפנַי.

5.

בבקשתו טוען יהושוע, כי החלטת בית המשפט המחוזי מעלה שאלה משפטית עקרונית, שחורגת מעניינו הפרטני. שאלה זו נוסחה בידי יהושוע כך: "האם ההלכה הידועה לפיה 'לא בנקל יוחזר משוחרר למעצר' חלה (בשינויים המחוייבים) גם על מעצר בפיקוח אלקטרוני" .

6.

אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערר, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. הלכה פסוקה היא, כי רשות לערור ב'גלגול שלישי' ניתנת רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת (בש"פ 1999/17 שם טוב נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (3.3.2017); בש"פ 3360/14

גניש נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (13.5.2014)). בקשתו של יהושוע נטועה כל כולה בנסיבותיו הפרטניות, ואין כל מקום להידרש לה ב'גלגול שלישי'. בתי המשפט לערכאותיהם, נדרשו לעניינו של יהושוע פעם ופעמיים, דנו בטענותיו בכובד ראש, והוציאו תחת ידיהם החלטות מפורטות ומנומקות. לפיכך, אין מקום להיזקק לטענותיו פעם נוספת.

7.

אמת נכון הדבר, יהושוע טוען כי עניינו מעלה שאלה עקרונית. דא עקא, גם אם נסכים כי השאלה, שאלה עקרונית היא, וראויה לדיון ב'גלגול שלישי' – אין בה כדי להועיל לו. אף אם ייקבע כי "ההלכה הידועה לפיה 'לא בנקל יוחזר משוחרר למעצר' חלה (בשינויים המחוייבים) גם על מעצר בפיקוח אלקטרוני" , אין בכך כדי לשנות את 'השורה התחתונה', ולהוביל לשחרורו של יהושוע בתנאים.

8.

בניגוד לטענתו של יהושוע, בית משפט השלום, לא הורה על החזרתו למעצר בפיקוח אלקטרוני לאחר ששוחרר בתנאים. כפי שקבע בית משפט השלום, והחרה-החזיק אחריו בית המשפט המחוזי, להלכה – גם אם לא למעשה – יהושוע היה עצור כל העת בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט לא סטה מהחלטתו הקודמת, שניתנה שעות ספורות קודם לכן, וקבעה כי האיזון הראוי בין הפחתת המסוכנות שנשקפת מיהושוע, לבין צמצום הפגיעה בחירותו, מוליך למעצרו בפיקוח אלקטרוני. אלא מאי? משהוברר כי מעצר בפיקוח אלקטרוני – אינו ישים, נהג בית משפט השלום כהלכה, ושקלל שוב את הסיכויים והסיכונים שעומדים על הפרק. בהתחשב בכך שלפני בית המשפט עמדו בשלב זה אך שתי אופציות בינאריות: שחרור בתנאים, או מאסר מאחורי סורג ובריח – נטתה הכף לעבר שחרורו של יהושוע בתנאים, כל עוד הקשיים הטכניים במקומם עומדים. משהקושי הטכני ביישום ההחלטה בא על פתרונו – חזרה החלטה ראשונה למקומה. יהושוע מעולם לא שוחרר בתנאים, אך 'זכה מן ההפקר' ושהה בתנאים מקלים יותר, בהעדר חלופה מידתית. עתה, משניתן לצמצמם את הסיכון שנשקף מיהושוע תוך פגיעה מינימלית בחירותו, על דרך של מעצר בפיקוח אלקטרוני, זכותו, ואף חובתו, של בית המשפט 'לנהל סיכונים', ולעמוד על כך שיהושוע יעצֵר בפיקוח אלקטרוני.

9.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות לערור, נדחית בזאת, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.