פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6037/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מעצר שניה לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"ו ב
אב התשע"ב
(14.8.2012)
בשם המבקשת:
עו"ד נילי פינקלשטיין
בשם המשיב:
עו"ד רועי פוליטי
החלטה
א.
בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעים יום (הארכה שניה), מיום 22.8.12 או עד מתן פסק דין בתפ"ח 5105-11-10 ובתפ"ח 40727-08-11 בבית משפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. עניינו של התיק עבירות מין בקטינים.
רקע והליכים
ב.
ביום 3.11.10 הוגש נגד המשיב כתב אישום (תפ"ח 5105-11-10) המייחס לו עבירות מין בקטינים, ועמו נתבקש מעצרו עד לתום ההליכים. ביום 19.12.10 נדונה בקשת המעצר, והמשיב שוחרר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית. בחלוף למעלה מ-8 חודשים, ביום 25.8.11 חלה התפתחות בחקירה, שבעקבותיה הוגש כתב אישום נוסף (תפ"ח 40727-08-11) נגד המשיב ואדם אחר, המייחס להם עבירות מין נוספות בקטינים. לימים אוחדו שני כתבי האישום נגד המשיב לכתב אישום אחד מתוקן. כתב האישום המתוקן מייחס למשיב, בשני אישומים נפרדים, עבירות של מעשה סדום, מעשים מגונים ועבירה של הדחה בחקירה. עיקרי הדברים נסקרו על ידי בהחלטה קודמת להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום (בש"פ 3937/12 מדינת ישראל נ' פלוני , החלטה מיום 4.6.12), בהם תמצית כתב האישום, הליכי המעצר עד אותו שלב, חוות הדעת המקצועיות שהוגשו בעניינו והתקדמות ההליכים בהליך העיקרי.
ג.
בהחלטה הנזכרת מיום 4.6.12 נקבע, כי יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום, בכפוף לעריכת תסקיר מעצר עדכני, שלאחריו ישקול בית המשפט המחוזי אם יש אפשרות לשחררו לחלופת מעצר. הוטעם, כי יש לתת משקל:
"מחד גיסא לשלב המתקדם בו מצוי התיק העיקרי, חומרת המעשים המיוחסים לו, שקשה לתארה במלים, והמסוכנות הנשקפת ממנו על-פיהם, ומאידך גיסא לנסיבותיו האישיות של המשיב ומצבו הבריאותי במעצר. חוות הדעת שבתיק נערכו במהלך השנים 2010-2011; תסקיר המעצר האחרון של שירות המבחן הוא מיום 11.9.11 (9 חודשים בקירוב). בנקודת הזמן הנוכחית של בקשה לפי סעיף 62, ובנסיבות המיוחדות של המשיב, ראוי כי לפני בית המשפט המחוזי יונח תסקיר עדכני, לשם תמונה כוללת" (פסקה י').
ד.
ביום 20.6.12 התקבל תסקיר מעצר משלים בעניינו של המשיב. מן התסקיר עלה, כי המשיב הועבר מן המעצר הרגיל למעצר במג"ן, דבר שהביא לתחושה טובה יותר, אך תוך קושי – עדיין – להסתגל לתנאים (בעיקר בכל הנוגע לתזונה). ביום 6.6.12 הועבר המשיב לאשפוז במחלקת מב"ן (בריאות הנפש) בשל התרשמות הרופאה הפסיכיאטרית מהידרדרות במצבו הנפשי בנושא אכילה והזנחה עצמית; עם זאת, מסיכום האשפוז עלה, כי חרף תלונותיו נצפתה עליה של לפחות 6 ק"ג במשקלו, ולא נצפתה התנהגות חריגה או הידרדרות במצבו הנפשי. אציין כאן, כי כנמסר בדיון, מצוי המשיב גם היום במב"ן. בסיכום התסקיר המשלים מיום 20.6.12 נאמר, כי לא חל שינוי בהערכת הסיכון הנשקף מן המשיב להישנות התנהגות פוגעת; הומלץ לשירות בתי הסוהר לנסות ולאפשר למשיב תנאי המתאימים לצרכיו הייחודיים (אכילה בנפרד משאר העצורים). בסופו של יום, לא בא השירות בהמלצה לשחררו לחלופת מעצר. בעקבות תסקיר זה, בדיון בפני בית המשפט המחוזי (השופט מינץ) ביום 4.7.12 ולנוכח התסקיר המשלים, נאמר כי הנימוקים למעצר בעינם ועל כן הוחלט להותיר את המשיב במעצר עד תום משפטו.
ה.
בינתיים נמשכו הדיונים בתיק העיקרי; ביום 13.6.12 החלה פרשת ההגנה עם עדות המבקש. ביום 25.6.12 נשמעה עדת התביעה האחרונה ונסתיימה פרשת התביעה; ביום 11.7.12 נשמעו 3 עדי הגנה ונקבעו מועדים לסיום פרשת ההגנה (לימים 10.9.12 ו-24.9.12), ולסיכומים (ימים 10.10.12 ו-16.10.12).
הבקשה
ו.
נטען, כי נוכח חומרת העבירות המיוחסות למשיב, ריבוי המעשים ומסוכנותו של המשיב (כפי שקיבלה ביטוי בתסקיר המשלים ובהחלטתו האחרונה של בית המשפט קמא) יש לשוב ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים.
הדיון
ז.
באת כוח המדינה ציינה, כי השילוב בין עמדת גורמי המקצוע בתסקיר והחלטת
בית המשפט המחוזי באשר למסוכנות והתקדמות התיק, מצביעים על כך שלא חל שינוי בנקודת האיזון, וראוי להמשיך במעצר.
ח.
בא כוח המשיב טען כי עליית שולחו במשקל באה מקבלת תוסף מזון, אך אין בכך כדי להפחית מסבלו במעצר; הוא כבר שהה במעצר בית אצל הוריו ללא הפרות ושלט בדחפיו. באשר להתקדמות המשפט, נטען כי טרם סוכם ששני ימי ההוכחות (החלקיים) שנקבעו בספטמבר הקרוב יספיקו; יש מקום לשחרור בתנאים מגבילים.
הכרעה
ט.
לאחר העיון ראיתי להיעתר לבקשה. אכן, מדובר במקרה לא פשוט, ואולם כפי שציינתי בהחלטה מיום 4.6.12 (פסקה י"א) "הדמות המצטיירת מתוך חוות הדעת המקצועיות בתיק היא של אדם חלש ואומלל – אך על בית המשפט מוטלת החובה להבטיח את ההגנה על הציבור ועל הקרבנות המסכנים מפני הישנות המעשים הנוראים המיוחסים למשיב בכתב האישום". התסקיר המשלים שהוזמן בהחלטה, לא המליץ על שחרור. יש לברך על כך שהמשיב נמצא במסגרת המתאימה לסובלים מבעיות נפשיות, והדעת נותנת כי ההשגחה המקצועית על מצבו, לרבות בתחום המזון, מיטיבה עמו במצב הלא פשוט. תפקידו של בית משפט זה בתיקים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, הוא בראש וראשונה בקרת ההליך, ובמקרה דנא נקבעו תאריכים כסדרם לקראת סיום המשפט. אביע את התקוה כי בית המשפט המחוזי יתן דעתו לצורך בהכרעה מהירה ככל הניתן.
י.
מקבל אני איפוא את הבקשה, והמעצר מוארך ב-90 ימים מיום 22.8.12. הנחתי היא כי הטיפול ימשיך להינתן ככל הנחוץ. החלטה זו תועבר גם למב"ן.
ניתנה היום, כ"ו באב התשע"ב (14.8.2012).
ש ו פ ט