בש"פ 6040/06 עודה אבו גודה נ. מדינת ישראל-הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה

1.בכתב אישום שהוגש נגד המבקש נטען, כי הוא הקים מבנה מגורים במקרקעין בשטח של 176 מ"ר בכספייה שבנגב (נ"צ 209868/571214), והשתמש בו מבלי שניתן לו היתר כדין. עניינם של מקרקעין אלו טרם הוסדר על ידי רשויות התכנון והבניה, ובמצב הדברים הנוכחי, לא ניתן לקבל עבורם היתר בניה.

2.במהלך הדיון בבית-משפט השלום בבאר שבע, חזרה בה המשיבה מן האישום בבניית מבנה, והמבקש הורשע, נוכח הודאתו ובמסגרתו של הסדר טיעון, בעבירה של שימוש במבנים ללא היתר, עבירה לפי סעיפים 145(א), 204(א), 208 ו-219 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. על המבקש הושת קנס בסך 15,000 ש"ח, והוא חויב להימנע מביצוען של עבירות מאותו תחום במשך שנתיים. נוסף לכך, הורה בית-המשפט על הריסת המבנה עד ליום 15.4.2006.

3.המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי בבאר שבע, וטען כי הסדר הטיעון נכפה עליו "הר כגיגית", חרף כך שיוצג על ידי עורך דין, ועל כן, יש לבטלו. בית-המשפט (הנשיא י' פלפל והשופטים ר' כץ וא' ואגו) דחה את טענותיו, וקבע כי הסדר הטיעון הינו הגון וראוי. עוד נקבע, כי אף אם תתממש תקוותו הסמויה של המבקש כי יוסדרו ההליכים התכנוניים לשם הכשרת המבנה, וכך תמנע הריסתו, דרך הפעולה הנכונה אינה נקיטה בהליך ערעורי כגון דא. מכאן הבקשות שבפני, בהן עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, ובבקשה גופה, טוען הוא כי עניינו מעלה שאלה משפטית רחבת היקף, והיא אם קיימת עבירה של שימוש במבנים שנבנו ללא היתר.

4.המועד להגשת בקשת רשות הערעור מוארך כמבוקש, ברם דינה של בקשת רשות הערעור להידחות. רשות לערער בפני ערכאה שלישית יוחדה למקרים בהם מעלה הבקשה שאלה בעלת חשיבות משפטית והשלכות כלליות, ולא זה המצב בעניינו של המבקש. טענות מן הסוג אותן הוא מעלה, ראויות היו להתברר תחילה בפני הערכאה הדיונית. דא עקא, המבקש בחר לנהל את הגנתו בדרך אחרת, והודה בעובדות שיוחסו לו. אף בגדרו של הערעור שהגיש לא העלה המבקש את טענתו הנוכחית במפורש, והעדיף לבססו בנימוק שונה. ובאשר להליכי תכנון ובניה, אלה, מעצם טבעם, אורכים זמן רב, ועל כן, אין בראשית הפעילות לשם הסדרת מצבם התכנוני של המקרקעין כדי לסייע למבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעכב את ביצועו של פסק-הדין.