בש"פ 606/96 רותם אמפרט נגב בע"מ נ. רשות הנמלים והרכבות

ישיבת בית-המשפט היום היתה ישיבת תיזכורת. הישיבה זומנה לפי בקשתנו, לאחר שהגענו לכלל מסקנה כי לא נוכל לדון ולהכריע בעתירה כפי שהונחה לפנינו היום.

השאלות שנתבקשנו להכריע בהן, בחלקן הן שאלות של עובדה, שלא ניתנו לנו בהן נתונים מספיקים וראויים להכריע בהן; בחלקן הינן שאלות מעורבות של חוק ועובדה; ובחלקן הינן שאלות חוק ומשפט. ואולם גם שאלות אלו אחרונות, שאלות החוק והמשפט, גם הכרעה בהן נדרשת לבירורים לא קלים שאינם נמצאים לפנינו. בין כך ובין אחרת, כפי שאמרנו לעיל, למדנו לדעת - בעיקר לאחר המסמך האחרון שהוגש לנו ואשר עניינו עובדות מוסכמות ושאלות חוק ומשפט שהצדדים נחלקו בהן - אינו עניין לנו לענות.

החלפנו דברים עם באי-כוח בעלי-הדין, כיצד תוכלנה השאלות השנויות במחלוקת ביניהם להיפתר בצורה ראויה, ואגב שיח זה הישאנו להם עצות אחדות. ואולם העצות האופרטיביות מחייבות שיתוף פעולה של בעלי-הדין, שיתוף פעולה שתכליתו לקבוע מנגנון לפיתרון הסכסוכים שביניהם. בא-כוח העותרים ביקש מאיתנו כי נקבע מנגנון כזה, ואולם, כאמור, אין בסמכותנו לעשות כן אלא בהסכמת המשיבים. למותר לומר, כי בעלי-הדין רשאים וזכאים להידרש להליכי פישור-גישור, ואולם לשם כך אין הם נזקקים להחלטתנו; ככל שנדרשים הם להמלצתנו, המלצה זו ניתנת להם.

בשים-לב לכל אלה, אנו מחליטים כי באי-כוח בעלי-הדין יעמדו בקשר ביניהם, בניסיון כן ליצירת מנגנון ראוי להכרעה בסיכסוכים ביניהם. נבהיר ונדגיש: אין אנו מדברים במנגנון שיידרש לנושא האגרות באשר הן, שהרי אגרות הן מעשה מימשל וכידוע אין מעשה מימשל ניתן לבוררות. בה-בעת, אין להתעלם מכך שהמדובר בסיכסוך כספי בין בעלי-הדין, וסיכסוך כספי זה יכול שיבורר ואף יוכרע במסגרת ההסכם שנכרת מעת לעת בין בעלי-הדין. מכל מקום, אין מניעה כי בעלי הדין, בעזרתו של צד שלישי, ינסו לשכנע איש את רעהו, כל אחד מהם, בנכונות לטיעוניו.

תוך שישים יום יגישו בעלי-הדין לבית-המשפט, במאוחד או בנפרד, הודעה או הודעות משלימות על אשר אירע במהלך אותם שישים ימים. נקרא את ההודעות ונחליט מה נעשה.

היום, ז' בחשון התשס"א (5.11.2000).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

96006060. G30