בש"פ 6087/10 מדינת ישראל נ. רחמים מלול

זו בקשה מטעם המדינה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים על-פי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 .

ביום 29.11.09 הוגש לבית משפט השלום באשדוד כתב אישום כנגד המשיב,

המייחס לו, בשישה אישומים, עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 ל חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 415 ו-25 לחוק העונשין; הונאה בכרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 17 ל חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 ; הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; התחזות לאחר, לפי סעיף 441 לחוק העונשין; וכן מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין.

כתב האישום מייחס למשיב כי במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2009,

בעת שהמשיב היה נתון בחלופת מעצר בבית אחותו, תחת איזוק אלקטרוני והגבלות חמורות על שימוש במכשירי טלפון ועל גלישה באינטרנט, הוא התקשר למסעדות ובתי עסק ברחבי הארץ, הזדהה כנציג חברת אשראי, וביקש, באמתלות שונות, פרטי כרטיסי אשראי של לקוחות שביצעו רכישות באותם בתי עסק. לאחר מכן, ביצע המשיב רכישות שונות דרך הטלפון באמצעות פרטי כרטיסי האשראי שקיבל, כאשר הוא מזדהה כבעל הכרטיס. מעשיו אלו בוצעו בנסיבות מחמירות, הנלמדות מהסכומים הגבוהים של המרמה ומהתחכום המאפיין את ביצוע העבירות, תוך שהמשיב מתחזה לבעל הכרטיס ומשתמש במספר רב של כרטיסי "סים" הנושאים מספרים סלולאריים שונים. על-פי האישום החמישי מבין השישה, התקשר המשיב למתלוננת והציג עצמו כרופא העורך מחקר בקרב חולי פסרואזיס. הוא הציע לה להתארח על חשבונו בבית מלון בתמורה להשתתפותה במחקר, והזמין עבורה חדר, תוך שהוא מממן את הזמנתו בכרטיס אשראי שאת פרטיו השיג במרמה. בעת ששהתה המתלוננת במלון, התקשר אליה המשיב וביקש, כביכול במסגרת מחקרו, כי תתפשט ותיגע במקומות אינטימיים בגופה, ותסביר את תחושותיה.

לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים לא התייצב סניגור מטעם המשיב. בדיון הבא שנועד לכך לא הוסדר נושא הייצוג, וגם בישיבות נוספות שנועדו לדיון בבקשה לא התקיים דיון לגופו בשל בעיות ייצוג. גם ניהול המשפט עצמו נתקל בקשיים משמעותיים של ייצוג. בסך הכל הוחלפו חמישה סניגורים מהסניגוריה הציבורית, וייצוגו של המשיב על-ידי סניגור ציבורי לא הסתייע עקב התנהגותו של המשיב וחוסר נכונותו לשתף פעולה עם סניגוריו, וחרף ניסיונות ממושכים מצד הסניגוריה הציבורית לייצגו על-פי מיטב היכולת המקצועית.

ביום 8.7.10 נפתחה ישיבת ההוכחות בכפירת המשיב, ומאז התקיימו מספר ישיבות הוכחות.

אכן, העיכובים הרבים שנגרמו בהתנהלות ההליך המשפטי בענין זה נזקפים לחובת המשיב. עד כה הסניגוריה הציבורית העמידה חמישה סניגורים שונים מטעמה, אך הוא חוזר ומסרב לשתף פעולה ומערים קשיים שונים על ניהול המשפט. חרף העדר הייצוג, ניהול המשפט נמשך, והמשכו לצורך פרשת התביעה קבוע לחודש נובמבר 2010.

נוכח התמשכות ההליך עקב קשיים רבים שהמשיב אחראי להם, אין מנוס מהארכת המעצר כמבוקש על-ידי המדינה. חומרת העבירות המיוחסות למשיב, הן על-פי אופיין והן על-פי מספרן, ובשים לב לכך שהן בוצעו בעת שהיה נתון בחלופת מעצר – כל אלה אינם מאפשרים החלת חלופת מעצר. למסוכנותו מצטרפת אף שורה של הרשעות קודמות, עונשי מאסר שריצה, ומאסרים על תנאי התלויים נגדו, המעצימים את מסוכנותו.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את בקשת המדינה, ומורה על הארכת מעצר המשיב בתשעים ימים, החל מיום 29.8.10, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם.