בש"פ 6091/21 מדינת ישראל נ. שלמה שיינבאום

לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. עניינו של המשיב הוא עניין מורכב. כתב האישום נגדו מייחס לו שלוש עבירות של ניסיון רצח בני משפחה, ואולם מחוות הדעת הפסיכיאטריות שהוגשו בעניינו עולה כי המעשים המיוחסים לו נעשו כאשר המשיב היה במצב פסיכוטי, ולפיכך מתעוררת השאלה האם יש לראות בו אחראי למעשיו. עניין זה נבחן על ידי המותב בתיק העיקרי, ומטבע הדברים אין באפשרותי להביע לגביו כל עמדה.

במסגרת הליך המעצר נבחנו אפשרויות שונות מתוך מטרה לאתר חלופת מעצר ההולמת את מצבו המיוחד של המשיב, ואינני רואה טעם של ממש להרחיב בהן. די אם אציין כי כל הניסיונות הללו לא עלו יפה, ולפיכך לעת הזו נותר המשיב מאחורי סורג ובריח, ואין באופק כל חלופה המאיינת את מסוכנותו.

במצב הדברים שנוצר, אינני רואה מנוס מהיענות לבקשת המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, תוך הבעת תקווה כי במהלך תקופה זו תתקבל הכרעה בתיק העיקרי בשאלת אחריות המשיב למעשיו, וכנגזר מכך, המשך התנהלות ההליך בעניינו.

לאור האמור לעיל, מוארך בזאת מעצרו של המשיב בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים נוספים החל מיום 17.9.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 38491-12-20 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.