בש"פ 6094/00 מדינת ישראל נ. גיורה אדינייבראה עו"ד

ביום 12.10.1997 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס ומעשה סדום. בתאריך 24.5.1998 הורשע המשיב ונגזרו עליו 14 שנות מאסר בפועל. המשיב ערער על פסק הדין בפני בית משפט זה, אשר שמע את הערעור ביום 26.8.1999, והחליט, כי יש לבטל את הכרעת הדין, וכי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לשמיעת ראיות נוספות. מאז הוארך מעצרו של המשיב שלוש פעמים, ועתה מבקשת המשיבה את הארכת מעצרו של המשיב בפעם הרביעית.

במקביל להליכי הארכת המעצר, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים, שכן לטענתו חל כרסום משמעותי בראיות התביעה. בתאריך 20.6.2000 נתן בית המשפט המחוזי (השופטת ש' דברת) את החלטתו, לפיה לאור הכרסום בראיות יש מקום לחלופת מעצר, אך הורה על עריכת תסקיר מבחן בעניינו של המשיב כדי להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר. עד כה, טרם ניתנה החלטתו הסופית של בית המשפט המחוזי.

מאז הארכת המעצר השלישית, שניתנה ביום 1.6.2000, התנהל הדיון בעצלתיים, בעיקר משום שהמשיב ביקש את דחיית הדיון מספר פעמים. בית המשפט קמא הביע את מורת רוחו על התארכות המשפט, אך הסכים לדחיות, וזאת כדי לא לפגוע בהגנתו של המשיב, אשר הועמד לדין בעבירות חמורות ביותר. יחד עם זאת, בהחלטתו מיום 10.7.2000, כשנעתר לבקשת הדחייה, ציין בית המשפט בהחלטתו, כי "הסניגור הסכים להארכה נוספת של תקופת המעצר והוא לא יטען שאין להאריך את המעצר בגלל התארכות הדיון".

עתה עומדת בפניי בקשה מוסכמת להארכה נוספת של המעצר בתשעים ימים נוספים. בהתחשב בסוג העבירות המיוחסות למשיב ובהתחשב בהסכמת בא כוחו של המשיב להארכת המעצר, אני מורה על מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 6.9.2000.