בש"פ 6109/08 מיכאל בן חורין נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת א' הלמן) מיום 21.5.08 בה התקבל חלקית ערר על החלטה של בית המשפט השלום בצפת.

2.

נגד העורר הוגש כתב אישום ביום 17.3.08. בכתב האישום מיוחסות לעורר עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. העורר הינו תושב המושב נוב. ביום 16.3.08 הבחינו אנשי משטרה שנמצאו במושב בכלי רכב כלשהו וביקשו מנהגו למסור את פרטיו. העורר ראה את השוטרים, ניגש אליהם והפריע לבם בביצוע תפקידם. על פי האמור בכתב האישום הוא תקף שניים מהשוטרים. המשיבה ביקשה לעצור את העורר עד תום משפטו. בית משפט השלום לא ראה לנכון להיעתר לבקשה. נקבע על ידי בית משפט השלום כי העורר יישאר במעצר בית בביתו ביישוב נוב, אלא שיותר לו לצאת לעבוד בתחום המושב בין השעות 18:00-06:00. כמו כן נקבעו תנאי שחרור נוספים.

3.

העורר הגיש ערר על החלטתו של בית משפט השלום. עניינו נדון בפני בית המשפט המחוזי בנצרת. שם הוחלט לקבל חלקית את הערר במובן זה שבוטלה המגבלה שאסרה על העורר לצאת מתחום המושב בשעות בהן אינו מצוי במעצר בית. העורר מלין על כך שהוחלט להותירו במעצר בית בחלק משעות היממה.

4.

דעתי היא כי יש לקבל את הערר. אכן, העורר הינו בעל עבר פלילי בעבירות דומות לעבירות בהן הוא מואשם עתה. יחד עם זאת, איני רואה מה הקשר בין הותרתו של העורר במעצר בית בשעות הלילה לבין דרישות הדין והכללים הנוהגים לעניין תנאי שחרור. משבית המשפט המחוזי התיר לעורר לצאת מן המושב, הרי ברור שאם העורר ירצה לחזור לסורו ולהתעמת עם אנשי משטרה הוא יוכל לעשות זאת בשעות היום בכל מקום בארץ. משמע, מעצר הבית בשעות הלילה אינו בגדר מגבלה בת משמעות ונפקות. בסופו של דבר, אין להתעלם מכך שלא מדובר בעבירות מן החמורות שבספר החוקים. זאת ועוד, כתב האישום הוגש עוד בחודש מרץ האחרון ולטענת העורר טרם נקבע תאריך להקראה. לא ניתן להתעלם מהתקופה שחלפה מאז הגשתו של כתב האישום, שאינה תקופה קצרה, על רקע העובדה שאין מדובר בכתב אישום חמור.

5.

הערר מתקבל. החלטותיהם של בית המשפט המחוזי ושל בית משפט השלום מבוטלות. משמע, מעצר הבית מבוטל. התנאים הכספיים יוותרו בעינם על מנת להבטיח התייצבות למשפט.