בש"פ 6116/05 אדם פרץ נ. מדינת ישראל

1.לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' אהד) שהחליט לקבל את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט י' קורן), ולהאריך את מעצרם של העוררים עד יום ב', ה-27.6.2005, בשעה 14:00.

2.כפי שצויין בהחלטת בית המשפט המחוזי, העוררים נתפסו כשבידיהם ובסביבתם 34 בקבוקי ליטר וחצי מלאים נוזל שחור ושמנוני, הנראה, על פניו, שמן שחור לאחר שימוש. הדבר היה בעיר רמת-גן באחת לפנות בוקר בלילה שבין יום ג' ליום ד' ה-21,22.6.2005. עוד צויין בהחלטת בית המשפט המחוזי, והדבר מעוגן בחומר החקירה, כי נתפסו פריטים נוספים המוגדרים עדיין כחומר חסוי.

3.העוררים, כפי זכותם, לא מסרו כל הסבר לגבי מה שנתפס.

4.בית משפט השלום הורה על שחרורם של העוררים ובית המשפט המחוזי הורה, כאמור, על מעצרם.

5.עיינתי בפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום ובהחלטה, בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי ובהחלטה, במזכר במ/1 שהוגש לעיונו של בית משפט השלום, בחומר הסודי ובתיק החקירה במצבו נכון להיום.

6.עו"ד רוזנברג, בא כוח המשיבה, הסביר שהחשד המיוחס לעוררים עליו מוכן הוא לעמוד בדלתיים פתוחות, ובו, ובו בלבד, אתמקד גם אני, הוא חשד לקשירת קשר לפשע כאמור בסעיף 332 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. עיון בחומר החקירה מעלה כי חשד סביר כזה, אם לא למעלה מכך, אכן קיים. בכך, כמובן, אין די, ויש צורך בעילת מעצר. בדו"ח במ/1 פורטו פעולות חקירה שאת חלקן יש לבצע בתנאי מעצר דווקא, (ובצידן פעולות שאינן מצריכות מעצר).

7.בשים לב לקיומו של חשד סביר לביצוע העבירה האמורה, ולכך שאת חלק מפעולות החקירה לא ניתן לבצע שלא בתנאי מעצר, וגם בשים לב לחשש לשיבוש מהלכי החקירה, חוששני שאין מנוס לעת הזאת אלא לאשר את החלטת בית המשפט המחוזי.

8.אוסיף ואומר: לעוררים קיימת זכות שתיקה. זכותם לעשות בה שימוש. אך לעיתים, יש "מחיר" מסויים לשימוש בזכות, במובן זה שבהעדר הסבר לממצאים המחשידים, לכאורה, מתקיים, למצער, חשד סביר שאפשר והסבר יכול להפריכו.

9. הערר נדחה.