בש"פ 6118-23 בש"פ 6118-23

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נסר אבו טהה), מיום 25.7.2023 במ"ת 9772-06-23, במסגרתה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. לאחר ששמע את הערות בית המשפט, מיקד בא-כוח העורר את טענותיו בכך שבית משפט קמא לא הסתייע בתסקיר שירות המבחן בטרם קבלת החלטתו. לשיטתו, בהינתן מידת המעורבות הפחותה של העורר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום (היותו הגורם שהסיע ברכבו, ולא הגורם שארגן את עסקאות הנשק), ובשים לב להיעדר עבר פלילי, היה מקום לשלוח את העורר לתסקיר שירות מבחן בטרם קבלת ההחלטה.

לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות. השאלה אם נדרש לשלוח לשירות המבחן במקרה של אישום הנוגע לעבירות נשק מצויה בשיקול הדעת של שופט המעצרים, בוודאי כאשר מדובר בכתב אישום חמור מהסוג בו עסקינן המתייחס למכירה של חלקי M-16 ואקדחים בסכומי כסף ניכרים על ידי שני אזרחים ישראלים לתושב שטחים. אכן, לזכות העורר עומדות העובדות שצוינו על ידי בא-כוחו, ובתוך כך היעדר עבר פלילי ומידת מעורבות פחותה משל חברו. ואולם, האישום הוא בביצוע עבירות בצוותא חדא בין העורר לבין המעורבים האחרים (המצויים אף הם במעצר), ובשים לב לנסיבותיו החמורות של כתב האישום, אין לומר כי שליחה לשירות המבחן היא תנאי למעצר עד תום ההליכים.

לאור האמור, הערר נדחה. למותר לציין כי ככל שיתארך המעצר תעמוד לעורר האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר.