פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6122/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר:
יוסף אבו רקייק
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי
בבאר-שבע בב"ש 20725/04 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ר' ברקאי
בשם העורר: עו"ד וליד
אבו סבית
בשם המשיבה: עו"ד גלי
פילובסקי
תאריך ישיבה: י"ח בתמוז
תשס"ד (7.7.04)
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של חטיפה לשם חבלה, חבלה בכוונה מחמירה, סחיטה בכוח, הדחה בחקירה ועוד. עם הגשת כתב האישום הורה בית-המשפט על מעצרו עד תום ההליכים ועל כך הערר שלפניי.
עיקרי טיעוניו בבית-משפט קמא ולפניי ריכז בא-כוח העורר בנושא הראיות לכאורה, שלטענתו לא נאספו אל תיק המשטרה ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות לעורר. בעיקר הצביע בא-כוח העורר על סתירה שנתגלעה בין הודעתה של המתלוננת לבין הודעתה של חברתה. בית-משפט קמא נדרש לסתירה זו, ולסברתו די במכלול הראיות כדי להקים בניין של ראיות לכאורה המפלילות את העורר באמור בכתב-האישום. אני מסכים למסקנתו של בית-משפט קמא. אין חולקים על כך שהמתלוננת נפגעה קשה בגופה מידי אלה שתקפוה, וגם זאת ידענו שהמתלוננת הצביעה על העורר כאחד משניים שגרמו לה את החבלות בגופה. כן יש ראיות לחלקו השני של האירוע. בנסיבות אלו כולן לא מצאתי ממש בראש הפרק שעניינו ראיות לכאורה, ואני מחליט לדחות את טענותיו של בא-כוח העורר.
בשים-לב לחומרת המעשה המיוחס לעורר ולסיכון הנישקף מאדם כמותו, אין פלא בדבר כי בית-משפט קמא דחה את חלופת המעצר שהוצעה לו. בנסיבות העניין אף לא מצאתי צורך להורות על הכנתו של תסקיר מעצר.
הערר נדחה.
היום, י"ח בתמוז תשס"ד (7.7.04).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04061220_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il