בש"פ 6130/99 מדינת ישראל נ. מישל (מושמוש) בן ארמונד ישראל

זהו ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בה דחה בית המשפט את בקשת העוררת להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים ועל שחרורו בערובה בתנאים מגבילים. בית המשפט המחוזי היה סבור כי הראיות המצויות בידי התביעה אינן מעמידות תשתית ראייתית לכאורית לביסוס אשמתו של המשיב. העיון בטענות בא-כח המדינה הניח את דעתי כי בעניין זה לא דק בית המשפט המחוזי פורתא. דעתי היא, כי בראיות המצויות בידי המאשימה יש כדי לבסס לכאורה את אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו. עם זאת ולאחר עיון בתסקיר מעצר שהוגש לי על פי בקשתי, נחה דעתי כי בנסיבות העניין אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לעצור את המשיב עד תום ההליכים. מתסקיר המעצר עולה כי מאז שחרורו מבית הסוהר לפני כשנתיים עבר המשיב תהליך שיקומי בהצלחה מסויימת. בנסיבות אלה נראה כי אפשר להסתפק בחלופת מעצר שנזקה לתהליך השיקומי הוא בוודאי הרבה יותר קטן.

לתנאי השחרור בערובה שקבע בית המשפט המחוזי רואה אני מקום להוסיף שניים אלה: האחד, שמעת שחרורו יימצא המשיב בתחומי המושב מגדים, ולא ייצא מתחומי המושב אלא לצורך התייצבות בבית המשפט במועדים בהם יוזמן לבירור משפטו או למשרדי שירות המבחן על פי הזמנה של שירות המבחן. מתסקיר המעצר עולה כי בעלי המפעל "גל-רהיט" במושב מגדים, בו הועסק המשיב עד לפני זמן קצר, הודיע על הסכמתו לקבל את המשיב לעבודה במפעל ואף להעמיד לרשותו מגורים בדירה הנמצאת בשטח המפעל. על המשיב אפוא להתגורר בדירה שתועמד לרשותו והוא רשאי לעבוד במפעל, אך כאמור אסור לו לצאת מתחומי המושב. בנוסף, בהמלצת שירות המבחן ובהסכמת המשיב, אני מחליט להעמידו בפיקוח מעצר של שירות המבחן למשך שישה חודשים מהיום. תנאי הערובה הכספית והמגבלות האחרות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי לשחרורו של המשיב מתאשרים. ניתנת ארכה להפקדת 10,000 ש"ח מתוך סכום הערבון הכספי למשך 10 ימים מהיום.