בש"פ 6134/06 חאפז סואעד נ. מדינת ישראל

1.נגד העורר תלוי ועומד כתב אישום בבית משפט השלום בו מיוחסות לו עבירות של נהיגה בשכרות, סירוב להיבדק, תקיפת שוטר, מעשה פזיזות ורשלנות ועוד. בית משפט השלום השתכנע כי קיימות ראיות לכאורה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. העורר ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי שהשתכנע הן בקיומן של ראיות לכאורה והן לגבי קיומה של עילת מעצר אך הורה על הכנת תסקיר מעצר על ידי שירות המבחן. בתחילה סירב העורר כליל לשתף פעולה עם קצינת המבחן (בת העדה המוסלמית) משום שסבר כי אין הוא יכול לשטוח בפניה עובדות הנוגעות לשירותו הצבאי, פגיעתו בעת שירות זה והעובדה שבניו משרתים בצה"ל.

2.על אף התנהגותו זו של העורר ואי שיתוף הפעולה שהפגין נתן לו בית המשפט המחוזי אפשרות נוספת לשתף פעולה עם קצינת המבחן. בתסקיר שהגישה קצינת המבחן בסופו של דבר נמנעה היא מלהמליץ על חלופת המעצר שהציע העורר. ההתרשמות היתה כי מדובר באדם בעל סף תסכול נמוך שבמצבי לחץ ותסכול עלול לנהוג באימפולסיביות ובתוקפנות. בנוסף על כך מטופל העורר בתרופות פסיכיאטריות. שירות המבחן נמנע מלהמליץ על חלופת המעצר וציין שקיים קושי להתמודד עם בעיותיו של העורר.

3.לאור האמור בתסקיר נמנע בית המשפט מלשחרר את העורר לחלופת מעצר. בית המשפט העיר כי העובדה שמשפחתו של העורר הינה משפחה נורמטיבית אין בה כדי להועיל לו והעורר עצמו צריך להוכיח כי אינו מסוכן ולהציג חלופה שתאיין את מסוכנותו. בית המשפט דחה את הרמזים באשר לדעה קדומה של קצינת המבחן.

4.לפני טען העורר כי לאור הנסיבות צריך היה בית המשפט לסטות מהמלצת השירות שהיא בגדר המלצה בלבד.

5.אכן, המלצת השירות היא המלצה בלבד ובית המשפט אינו חייב לקבל אותה כדבר המובן מאליו. עם זאת, מותר לבית המשפט להתייחס להמלצת השירות בכובד ראש ולקבל את ההמלצה. כך נעשה בעניינינו ולמעשה משמעות הטענה שהועלתה בפני אינה אלא שקצינת המבחן מעלה בתפקידה ונתנה חוות דעת שלילית אך בשל כך שהעורר לא היה מוכן לשתף עמה פעולה מלכתחילה בשל מוצאה.

6.לא זו בלבד שהעורר לא היה מוכן לשתף פעולה עם קצינת מבחן ללא סיבה, עתה מוסיף הוא חטא על פשע ושולח במרומז האשמות שלא מצאתי שיש להן בסיס. לאור האמור בתסקיר, עליו מותר היה לערכאה הראשונה לסמוך את ידיה, אני מחליטה לדחות את הערר.