בש"פ 6135/11 איימן אבו ראס נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא חשין) מיום 24.8.11 בתיק ת"פ 8315-12-10, בגדרה נקבע כי קיימות בתיק ראיות לכאורה וקמה עילת מעצר, ונתבקש תסקיר מעצר בעניינו של העורר עד ליום 25.9.11.

רקע והליכים קודמים

ב.

נגד העורר, יליד 1970, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה ועבירה של נשיאה, הובלה והחזקה של נשק. ביום 3.8.11 בשעות הערב, פרצה קטטה בין בני משפחת אבו ראס למשפחת ח'טיב (משפחות מסוכסכות מן הכפר עילוט), שבמהלכה הושלכו אבנים ונורו יריות משני הצדדים. לפי הנטען, ירה העורר, בן למשפחת אבו ראס, במהלך הקטטה באקדח שהחזיק ברשותו שלא כדין. כתוצאה מן הירי נפגעו ארבעה אנשים מבני משפחת ח'טיב.

ג.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו מיום 24.8.11 בחן בית משפט קמא, בהחלטה מפורטת הנדרשת להיבט הנורמטיבי הרלבנטי, את הראיות לכאורה שהוצגו להוכחת האישומים ומצא כי ישנן ראיות לכאורה המעלות סיכוי סביר להוכחת אשמתו של העורר, ונוכח סוג העבירה נקבע כי קמה עילת מעצר. עם זאת, נוכח נסיבות המקרה, עוצמת הראיות לכאורה אינה גבוהה במיוחד; טענות בדבר מחדלי חקירה; גיסתו של העורר, אשר לא נמנעה מעדות על חלקם של בעלה ובניה בקטטה, טענה בתוקף כי העורר לא נטל חלק בקטטה; והיעדר עבר פלילי לעורר - הורה בית המשפט לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר, עד ליום 25.9.11. זאת - כדי לבדוק היתכנותה של חלופת מעצר. על כך הערר הנוכחי, המתמקד בראיות לכאורה.

הערר והדיון

ד.

בערר ובדיון נטען, כי שגה בית המשפט קמא שעה שקבע קיומן של ראיות לכאורה. העורר חזר על טענותיו אותן העלה בפני בית המשפט קמא, לפיהן כיון

שעדות העדים המעידים נגדו פגומה בשל השתייכותם למשפחת ח'טיב, ה"משפחה שכנגד"; כיון שבעדויות ישנן סתירות היורדות לשורש העניין; ובשל מחדלי חקירה – אין די בחומר הראיות הקיים בתיק החקירה כדי לבסס ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר. נוסף על כך, לטעמו של העורר היה על בית המשפט לבחון את גרסתו שלו – כי בזמן האירועים המיוחסים לו ישן בבית משפחת הוריו, התעורר מקולות הירי, דיוח על כך לקצין המודיעין המשטרתי שי, ורק לאחר מכן הגיע לזירת האירוע - ולא ביצע את המיוחס לו בכתב האישום; גרסה זו, כך נטען, נתמכת בעדותן של גיסתו ושל אשתו.

ה.

באת כוח המשיבה הסכימה לקיומו של קושי ראייתי, אולם לטענתה די בראיות הקיימות כדי לחלוף על פני משוכת הראיות לכאורה לביסוס האישומים. לטענתה, אין מקום לשנות מהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר הביא בחשבון את הקשיים בראיות בהחליטו להזמין תסקיר בעניינו של העורר. על כן נטען, כי יש להמתין לקבלת התסקיר בטרם החלטה אחרת בעניינו.

הכרעה

ו.

לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים סבורני, כי אין להיעתר לערר. שלושה עדים - מוסטפא, חסן וסאמר ח'טיב, תיארו במשטרה כיצד ירה העורר לכיוונם, וזיהויו נעשה ממרחק קצר יחסית. לטענת העורר, כאמור, אין לייחס משקל להודעותיהם בשל הסכסוך שהתגלע בין משפחת העדים למשפחת העורר, סכסוך אשר בא לידי ביטוי בין היתר בקרב היריות עצמו. ואולם, כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין באפשרותו של בית המשפט לבחון בשלב זה את משקלן של ההודעות ולא את מהימנות העדים (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(2) 133, 149), ואין חולק כי ההודעות לכשעצמן קבילות. תמיכה להודעות אלה נמצאת במזכרו של פקד מנצור מיום 9.8.11, בו רשם כי כשהגיע לזירת האירוע ראה את העורר לאחר מקלחת, וכי הוא בלט בין האנשים במקום שהיו בבגדי עבודה; גם חסן ח'טיב בהודעתו מיום 9.8.11 תיאר כיצד החליף העורר בגדים לאחר אירוע הירי (ש' 51). העובדה שהעורר התקלח לכאורה לאחר האירוע עשויה להיות בגדר התנהגות מפלילה, שכן על פניו יתכן שמטרת הדבר הייתה לטשטש את מעורבותו בקרב היריות. על ידי העורר נמצאו גם שרידי ירי. דבר זה מצטרף לראיות הישירות כדי לקבוע כי קיים סיכוי סביר להרשעה, ועל כן נראה כי חומר הראיות בתיק, גם אם אינו חף מבעייתיות, עומד בדרישת הראיות לכאורה.

ז.

עם זאת מוצא אני לנכון להעיר לגבי אי-בדיקתה של טענת העורר לגבי התקשרותו עם קצין המודיעין שי טרם הגיע לזירת האירוע, וזאת כדי לדווח כי פרצה קטטה בכפר. בדיון לא ניתנה תשובה לפרט זה, ועיון בתיק הראיות מעלה כי הטענה לא התבררה. תיטיב המשטרה אם תברר טענה זו בהקדם המתבקש, והיא תובא לפני בית המשפט המחוזי בדיון הבא בפניו.

ח.

סוף דבר, איני נעתר לערר בנתון לאמור. עם זאת, בשל הבעייתיות המסויימת בתיק, אבקש משירות המבחן - ואני מקדים לו תודה - כי יעשה כל שביכולתו כדי להגיש את התסקיר במסגרת המועד שנקבע, אם לא לפני כן.