בש"פ 6136/01 דליה חדאד נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט של ערעור. בית המשפט דחה את ערעורה של המבקשת על הרשעתה בנסיעה העולה על המהירות המרבית המותרת בדרך עירונית באותו מקום.

פסק הדין ניתן ביום 25.5.00. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 3.8.01. לדברי המבקשת, נשלחה בקשת רשות ערעור לבית המשפט בדואר כבר ביום 11.6.01, אך משום מה לא התקבלה בבית המשפט. לשיטתה, אין לפקוד עוונות דואר ישראל על המבקשת.

דין הבקשה להידחות.

המועד הקובע לעניין מירוץ הזמנים הוא מועד הגשת כתבי בי דין לבית המשפט ולא מועד משלוחם בדואר. על כן, בעל דין הבוחר לשלוח כתבי בי דין באמצעות הדואר חייב לברר אם כתבי בי דין הגיעו במועדם. המבקשת נהגה אחרת. היא שלחה את דבר הדואר, לפי הטענה, ביום 11.6.00. רק ביום 28.3.01 היא טרחה לפנות לבית המשפט ולברר מה עלה בגורל הבקשה. גם אז לא מיהרה המבקשת לפנות לבית המשפט והשתהתה עד יום 3.8.01.

מועדי בית המשפט אינם עצה או הדרכה. אלה מועדים ששומה על בעלי הדין לעמוד בהם, שאם לא כן עלול ההליך המשפטי לאבד כל משמעות מעשית.