בש"פ 6146/19 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה במ"ת 37257-02-19 מיום 21.8.2019 (כב' השופט נ' סילמן ), בגדרה נדחתה בקשת העורר לעיון מחדש בתנאי מעצרו.

2.

ביום 15.2.2019 הוגש נגד העורר כתב אישום, אשר תוקן לאחר מכן ביום 3.3.2019, במסגרתו יוחסו לעורר עבירות מין במשפחה; אינוס, מעשה סדום ומעשים מגונים שביצע באחייניתה של רעייתו. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

3.

בהחלטה מיום 18.3.2019 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של העורר למעצר בית בפיקוח מלא בישוב שהוא מרוחק ממקום מגורי המתלוננת. בהמשך לכך, בהחלטתו מיום 22.5.2019 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העורר להוסיף כמפקחת את רעייתו (אשר משמשת כעדה מטעם התביעה) ואולם קבע כי זו תוכל לשמש כמפקחת אך לצורך ליווי העורר לטיפולים רפואיים ולדיונים בבית המשפט.

4.

ביום 16.7.2019 הגיש העורר בקשה לעיין מחדש בתנאי מעצרו ולהורות על העתקת חלופת המעצר אל ביתו וכן להוסיף את רעייתו כמפקחת מלאה. בבקשה נטען, בין היתר, כי השהייה במעצר בית מלא שלא בביתו של העורר, מקשה על שגרת חייהם של המפקחים אשר בביתם הוא שוהה ושל משפחתו הגרעינית. עוד צוינו ההתדרדרות במצבו הרפואי של העורר ומצבם של ילדיו אשר זקוקים לו בביתו וכן נטען כנגד התמשכות ההליכים בעניינו. כמו כן, טען העורר כי יש להוסיף את רעייתו לשמש כמפקחת מלאה נוכח אישורה לשמש כמפקחת לצורך ליוויו לטיפולים רפואיים ודיונים בבית המשפט.

5.

בהחלטתו מיום 21.8.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע, בעיקרו של דבר, כי לא חל שינוי נסיבות אשר מקים עילה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של העורר. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי מיקום חלופת המעצר בביתו של העורר והתאמת רעייתו לשמש כמפקחת הן חלופות אשר נשקלו עובר להחלטה מיום 18.3.2019 ונשללו בין היתר בהתבסס על המלצת שירות המבחן.

על החלטה זו נסוב הערר שלפניי.

6.

בעררו, חוזר העורר על עיקרי טענותיו כמפורט לעיל ואף הוסיף בדיון בעל-פה בקשה חלופית להורות על קבלת תסקיר משלים.

המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי וטוענת כי יש לדחות את הערר.

7.

דין הערר להידחות.

כידוע, על המבקש לעיין מחדש בהחלטה הנוגעת לתנאי מעצר להראות כי חל שינוי נסיבות מהותי וממשי ממועד מתן ההחלטה או כי התגלה מאז מידע משמעותי חדש (ראו: סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996; בש"פ 966/16 זידאן נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (28.2.2016); בש"פ 9434/17 אלנבי נ' מדינת ישראל , פסקאות 9-8 (10.12.2017); בש"פ 103/18 ואזנה נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (29.1.2018)). בענייננו, לא עלה בידי העורר להראות כי מאז מתן החלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.3.2019 חל שינוי נסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה - הן לעניין התאמתה של רעייתו לשמש כמפקחת באופן מלא והן לעניין העתקת חלופת המעצר לביתו.

אציין כי שירות המבחן קבע בתסקיר המעצר מיום 17.3.2019 כי רעייתו של העורר (כמו גם בני משפחה נוספים) אינה מתאימה לשמש כמפקחת, בין היתר, מאחר שבשיחות עמה עלתה הזדהות מוחלטת מצדה עם מצבו של העורר וקושי בהתבוננות ביקורתית כלפיו. עוד נקבע כי רעייתו תתקשה לשמש דמות ממתנת ומציבת גבולות עבור העורר. לנוכח דברים אלה, לא נטען על ידי העורר ובוודאי שלא הוכח כי חל שינוי ביחס להתאמתה של רעייתו לשמש כמפקחת בפרק הזמן שחלף מאת מתן ההחלטה הראשונה מיום 18.3.2019 ועד מועד הגשת הבקשה לעיון מחדש בהחלטה. נכונים הדברים אף ביחס לבקשה לשנות את מיקום חלופת המעצר. בבסיס החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מיקום חלופת המעצר, עמדה הקביעה כי יש להרחיק את העורר ממקום מגוריה של המתלוננת. נימוק זה שריר וקיים אף לעת הזאת.

8.

בשולי הדברים אוסיף כי לא ראיתי בשלב זה להיעתר לבקשה להורות על קבלת תסקיר משלים. ככל שהעורר סבור כי התגבשו התנאים לכך, הוא רשאי כמובן להגיש בקשה מתאימה לערכאה הדיונית.

9.

סוף דבר: הערר נדחה.