בש"פ 6152-23 בש"פ 6152-23

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע במ"ת 9044-09-22 מיום 26.7.2023 (כב' השופט גיל דניאל), במסגרתה נדחתה הבקשה לעיון חוזר שהגישו העוררים לעניין מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הערר במובן זה שיקבע כי קיימת חולשה בחומר הראיות כנגד המעוררים ביחס לסעיף האישום בעבירה של רצח. יצוין כי בא-כוח העורר העלה שורה של טענות לעניין החולשה הראייתית, חלקן כאלה שאינן משוללות יסוד, ואולם בסופו של דיון העמיד את הערר על טענתו לקיומה של חולשה ראייתית ביחס לאישום בעבירת הרצח בלבד, ולאור זאת ביקש כי יוכן תסקיר מעצר בעניינם של העוררים.

לעניין הבקשה לקביעת חולשה ראייתית ביחס לאישום בעבירת הרצח, סברתי כי די בכך שעל פי חוות דעת מז"פ, שלא הייתה מונחת לפני בית המשפט קמא שעה שדן בבקשה למעצר עד תום ההליכים, לא ניתן "לשלול כי המנוח נפגע מתוך החצר שלו" על מנת לייצר כרסום בעוצמת הראיות לעת הזו. לאור זאת אמנע מלהתייחס למשקל אותו ראוי לייחס לטעויות שנפלו בהחלטה האמורה – טעויות שגם המשיבה מודה בקיומן. כן אמנע מלהתייחס לשאלה אם ניתן לייחס לעוררים אחריות בצוותא בנסיבות המקרה – שאלה שבית המשפט קמא נמנע מלדון בה.

בהינתן החולשה הראייתית האמורה, ובשים לב להחלטתי בעניינו של מעורב אחר באותה פרשה (בש"פ 1985/23 גאער נ' מדינת ישראל (29.3.2023)), מצאתי לנכון להורות לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינם של העוררים. מובהר בזאת כי אינני מביע עמדה לגופם של דברים. כך במיוחד בהינתן שגם בהינתן חולשה ראייתית ביחס לאישום בעבירת הרצח, קיימות ראיות לכאורה בעוצמה מספקת בעניינם של העוררים בנוגע לעבירות אחרות הכלולות בכתב האישום, אשר כפי שציינה באת-כוח המשיבה, יש בהן כדי ללמד על מסוכנות משמעותית. בית המשפט קמא יכריע איפוא באפשרות להעביר את העוררים למעצר בפיקוח אלקטרוני לפי מיטב שיקול דעתו, לאחר שיתקבלו תסקירי מעצר בעניינם.

לאור האמור, שירות המבחן מתבקש להגיש את תסקירי המעצר בעניינם של העוררים עד ליום א' 15.10.2023.